Little things- פרק 14

הגענו אליי
"ניילר" אמרתי בקול חלוש
"מה אהובתי?"
"א…אני אוהבת אותך" אמרתי וחיבקתי אותו
"גם אני אוהב אותך" ברגע זה כבר לא יכולתי, התחלתי לבכות, זה יכול להיות ה-אני אוהב אותך האחרון שאני ישמע ממנו…
"ששש…. הכל יהיה בסדר… את עוד תראי, אל תיבכי בבקשה…" הוא ליטף את שיערי ברכות
"אני מפחדת…" לחשתי
"בואי נלך לישון, הולך להיות לנו מחר יום ארוך…" הוא אמר
שכבנו ביחד מחובקים, ניילר כבר נירדם ממזמן אבל אני לא יכולה להירדם, המחשבות לא מפסיקות לרוץ…
-בוקר-
קמתי לריח של גבר, הריח של ניילר שליי, פתחתי את העיניים וראיתי שהוא לא לידי
ירדתי למעטה, בדרך מסתכלת במראה, אני ניראת לא משהו, לא נורא הוא יסתדר.
"בוקרר טובב אושר שליי" הוא אמר
"בוקר טובב אהוביי" אמרתי
"יש לי הפתעה בשבילך" הוא שם את ידיו הגדולות על עיניי והוביל אותי
"ט-דא-םםם" איזהה חממווודדד, הוא הכין לי ארוחה במרפסת, אין אין מה אני יעשה בלעדיווו
"תודה חיים שליייי" נישקתי אותו
"זה קצת ממה שאני יכול לעשות בשבילך" הוא אמר והשפיל מבט
"אל תגיד את זה, זאת לא אשמתך!!!"
"אם לא הייתי נפגש איתך כל זה לא היה קורה!!!" הוא צעק
"אז אתה מצטער על זה שפגשת אותי???" אמרתי והדמעות עמדו לי בעיניים
"לא…לא התכוונתי לזה" באתי ללכת אבל הוא תפס לי את היד
"אני אוהב אותך, אבל בלעדיי היו לך חיים הרבה יותר קלים" הוא הוסיף
"בלעדייך החיים שלי היו משעממים, איתך הם מיוחדים, אני אוהבת את החיים שלי ככה, אתה אמרת שנמצא פיתרון, אז אנחנו נמצא!" אמרתי אופטימית
הוא החזיק בלחיים שלי בפתאומיות ולפני שהבנתי מה הולך פה הוא נישק אותיי
"אני אוהב אותך, ואנחנו נצליח להתגבר על כל בעיה"
"גם אני אוהבת אותך"
ישבנו לאכול, הוא הכין פנקייקים ונס קפה ליד, אני חייבת להגיד שהוא מבשל מעולה!
״הגיע הזמן להתחיל את המבצע״ הוא שיפשף את הידיים שלו ועשה פרצוף ערמומי
"תכננת משהו ולא אמרת לי?!"
הוא התקשר למשהו
״היי קייטי״ הוא עירב גם את קייטי, לא מספיק שהיא יודעת!
״כן, כן, תהיה במקום שקבענו עוד חצי שעה״
״טוב אני יבוא, ביי ותודה״ הוא אמר וניתק
״רייצ׳ל את צריכה להישאר בבית, תסגרי את כל החלונות והדלתות, אל תיפתח לאף אחד וגם אל תציצי החוצה, תהיה כמה שיותר שקטה אה ודבר אחרון, תביאי לי את הטלפון שלך״
"למה???"
"את כבר תראי" הוא אמר ויצא מהבית סוגר אחריו את הדלת עם המפתח שנתתי לו, משאיר אותי לבד עם כל המחשבות והחששות, עם כל הים שאלות שעולות לי…
~נקודת מבט ניילר~
יצאתי מהבית של רייצ'ל נועל אחריי את הדלת.
התחלתי לנסוע לקפה בו קבעתי עם קייטי, ראיתי שמאחורי נוסעת מכונית, ניסיתי לראות מי הנהג אך ללא הצלחה, אחרי 5 דקות שהיא עוד נסעה אחריי התחלתי לעשות סיבובים שחלילה זאת לא תהיה המכונית של אחד השותפים של המעריצה המשוגעת הזאת!!!
זהו זה עשיתי את זה, המכונית הזאת כבר לא מאחוריי, לא פלא כמה סיבוכים עשיתי…
התקדמתי לכיוון קייטי שכבר הייתה שם
״היי״ היא אמרה
״היי קייט, עוד פעם תודה שאת משתפת פעולה״
"על לא דבר, אל תשכח שהיא החברה הכי טובה שלי ואני מכירה אותה יותר ממך, אם לא הייתי עוזרת אני לא הייתי חברה"
נכנסנו לקפה, הזכרתי לה את כל התוכנית, כמובן לפני זה הסתכלתי שאין אף אחד שמקשיב.
נתתי לה את הטלפון של רייצ׳ל וניפרדתי ממנה.
~נקודת מבט קייטי~
נסעתי לכיוון תחנת המשטרה, כל הזמן מסתכלת שאין מכונית שקבוע נוסעת אחריי לשמחתי לא הייתה כזאת, התוכנית של ניילר מתחילה לעבוד. רואים שהוא אוהב את רייצ'ל באמת!!!
מסרתי את הטלפון של רייצ׳ל למשטרה כמתוכנן ויצאתי משם עם הכתובת של ליאור אולסן, כנראה זאת מעריצה של ניילר לפי מה שהבנתי מההשערות של רייצ׳ל וניילר.
״אוקספורד,19״ קראתי מהדף שהשוטר רשם עליו.
~נקודת מבט רייצ׳ל~
משהו התחיל לפתוח את הדלת, בהתחלה נבהלתי ואז ראיתי שזה ניילר
״הבהלת אותתייי״ צעקתי עליו
״חחחח סליחה, בואי אנחנו הולכים״
״לאן?״ שאלתי
״לגלות מי רוצה להפריד אותנו ולהרוס לו את התוכנית שלו אחת ולתמיד!״