מסטיק
"אתה יודע, אור, אני מרגישה כמו חברה רעה," אמרה. "אני חברה רעה, אני יודעת את זה, אני יכולה לראות שזה מה שכולם חו-"
"על מה את מדברת?" שאל והסתובב לעברה. היא השפילה את ראשה מטה בביישנות. "על זה שאין טעם שאמשיך לבוא לבית ספר…"
"שוב? נו מאי, אבל את רק חזרת אחרי מי-יודע-כמה-זמן שלקחת לך. זה היה מאוד קשה לשכנע אותך קודם." הוא אמר בתחינה.
"אבל ברצינות עכשיו," היא אמרה והכתה בשולחן בידה. "אתה לא רואה שאף אחד לא צריך אותי לצידו? השיחות היחידות שיש לי הם "מה קורה?" ו "ביי", אני מרגישה מאוסה, כאילו אנשים לצידי רק כי אין להם עם מי להיות, ואני לא רוצה להיות כזאת, מסטיק." אמרה במירמור.
"מסטיק?"
"זה ביטוי, אחת שזזה מפה ולשם…" אמרה בלי להסביר הרבה. היא קמה כדי לעמוד אך הוא תפס בידה ומשך אותה חזרה מטה.
"אבל מה איתי? אני לא נחשב יותר? את חושבת שאני לא הייתי צריך אותך בכל הזמן הזה? שלי לא היה קצת קשה?" הוא חייך לעברה חיוך עצוב ונטוש. "אה נכון, לא היה לך ממש אכפת ממני באותו זמן, שכחתי. כנראה שזה אומר שאני הייתי מסטיק בזמנו." הוא שיחרר את ידה והלך משם.
אחרי שהדלת נטרקה היא הביטה רצפה ואמרה, "זה הכל בגלל שאתה עשית מסטיק מהרגשות שלי."
הוא חזר הביתה, שפוך מהיום המתיש הזה. כשעלה לחדרו ונעל את הדלת, הוא נזרק על הכרית וצעק. "נמאס ליי!! אני רק רוצה שהכל ישתנה, למה זה צריך להיות משהו קשה כל כך? לעזאזל! אני בסך הכל רציתי להגיד שכל כך התגעגעתי, ושאני כל כך מאושר שאני חזרה, למה הכל חייב להיהרס כך?!" הוא הרים חוברת שהיתה זרוקה לידו וזרק אותה על הקיר ממול. כך עשה גם לשאר החפצים שהיו קרובים אליו.
"מסטיקים… בחיי, כבר כמעט ושחכתי את שפת הדיבור המשונה שלה… הכל היה יותר קל אם היא היתה מפסיקה לחשוב שאף אחד לא צריך אותה! אם היא היתה אומרת לי איך היא מרגישה…" קול נשמע במעומעם והוא צפה בדלת חדרו נפתחת לאט.
"באמת? אתה כזה דפוק, למה לא יכולת להגיד את כל זה עוד קודם?" היא פרצה פנימה והחליקה על אחד החפצים שזרק קודם.
היא התרוממה לאט. "סליחה על זה," מלמלה. הוא הביט בה, סמוק פנים. "מ-מה את רוצה? ואיך נ-נכנסת לכאן בכלל?"
"אמא שלך הכניסה אותי. היא תמיד היתה אישה טובה. ו… בקשר למה שרציתי, זה… טוב אני אעשה את זה מהיר." אמרה ושיחררה מעט אוויר. "אני רוצה להתחיל דף חדש, נקי, אני מבטיחה שלא אחשוב על דברים שלא צריך, ואני אשקיע יותר בלימודים ו-"
"לא לא, רק דבר אחד," אמר, קוטע את דבריה. "בלי מסטיקים?" היא חייכה לעברו. "בלי מסטיקים." הבטיחה.
תגובות (12)
למה? זה דווקא נורא חמוד, אהבתי את זה מאוד!!
אהבתי דווקא :)
ממש חמוד, וכתוב טוב.
נחמד, אבל קצת מוזר איך שזה כתוב – לפעמים בשפה די גבוהה ופתאום סלנג. המשפט שמייצג את זה הכי טוב לדעתי: "למה הכול חייב להידפק כך?!" להידפק – סלנג, כך – גבוה. מוזר.
תודה :)
ודני- האמת שרציתי לכתוב "להיהרס" אך התלבטתי אם זה יתאים…
דווקא ממש חמוד ויפה!
את כותבת כל כך יפה גם בלי שאת משתדלת! :)
מצטערת אבל דבר לא יעזור.
אני מאסתי בהפי אנדים והפי אנדים מאוסים (לא מעוסים, אף אחד לא עשה להם מסאז'.) עליי. זה לא משהו אישי.
הסוף היה קצת שמח וטוב בשבילי. היא שונאת את עצמה, הוא כועס על עצמו, היא שמועת באורח פלא והכל סבבה-יופי-טופי.
נכון, בסך הכל העלילה טובה ורואה את המאמץ אבל זאת אני ובעיית הסופים הטובים שלי. שלבי את זה עם החפירות המרושעות שלי ותגלי שהכל בא מרשע טהור .V.
בנוגע למשפטים המשתנים בתוך עצמם מסלנג לשפה גבוהה: בחרי איך הדמויות שלך ידברו. אף אחד לא אומר: "מ'נעיינים, אחי? האם הכל כשורה?" לכן עדיף לגבש בהתחלה את סגנון הדיבור. רק צריך לזכור שכדאי ש'שפת הסיפור' לא תהיה סלנג, אלא בכל זאת תשמור על רמה.
בנוסף, יש שגיאת ניסוח אחת או שתיים (כגון ה"מעוסה" שהזכרתי) אבל הדבר שהפריע לי ביותר היה נושא הסיפור. הקונספט. הרעיון.
המסטיק.
לא הבנתי איך ילדה שלא בדיוק מוצאת את מקומה בחברה תיקרא "מסטיק". מסטיק זה דבר מעצבן ונדבק. דבר שלא מרפה ממך כמה שלא תקרצף ותגדף. דבר נדבק ודבר שלא מוצא את מקומו לא מתקשרים לי במוח. ואני בטוחה שלרבים לא. המילה גם לא הצליחה לעורר בי את החיבור הרגשי, או לפחות את קליק ה-"זה קשור לכותרת".
אבל יכול להיות שזו רק אני ששונאת הפי אנדים ומתעבת מסטיקים.
אני התכוונתי יותר למסטיק שהוא כן מתנתק ונדבק פה ושם (אולי את לא מכירה מסטיקים כאלה, אני כן). השימוש במילה "מסטיק" היתה מכוונה של פה ושם (כמו שהיא אמרה..) שאפשר לשחק ולמתוח אותם בלי שייקרעו..
לגבי סלנג, אני מצטערת אבל אני צריכה יותר כיוון למילים עצמם. אני כבר עברתי את הקטע ואני לא רואה איפה שמתי סלנג (אין לי בעיה שתציינו מילים..)
אפ אנד. אני לא רואה שום דבר רע באפי אנד. זה לא שאמרתי שהם היו נשואים שמונים שנה, נפרדו וחזרו, אלא רק שרבו והשלימו. גם לא אמרתי שהיא חברה חברה שלו בסוף, היא יכולה להיות ידידה…
הקטע הוא לא שהיא לא מוצאת את המקומה בחברה, יש לה חברות והכל, אלא רק שאחרים פשוט מנצלים אותה לפעמים כמו מסטיק, מדברים ומסתובבים איתה כשאין להם מה לעשות, ועוזבים אותה ומתעלמים ממנה שהם עם אחרים.
אני מתנצלת עם לא הצלחתי להעביר את כוונתי בצורה טובה דרך הקטע. (וכמו שאמרתי הוא נכתב בחוסר השראה מובהק)
*אם לא
מהמם! אהבתי מאוד את הקטע למרות הסלנג והשפה הגבוהה ( כנ"ל ).
אבל אני לא מבינה משהו. אם זה מה שאת כותבת כשאין חך השראה, מה יקרה כשתהיה לך השראה?! את זה אני לא אפספס! XD
הסיפור ממש יפה ואני אהבתי מאד מאד ^^ אהבתי את כל הקטע הזה של המסטיקים ואיך את מקשרת את זה למצב שלה.לזה אני חושב קוראים סופר-אדם שלוקח משו גם המשו ההכי קטן ומקשר את זה למשו גדול ועושה מזה סיפור שלם.
כל הכבוד לך :)
השילוב של סלנג עם שפה גבוהה הוא כמו שציטטו (למשל) "למה הכל צריך להידפק כך?" אבל תיקנת כבר וזה לא משנה.
אני באופן אישי יצור ממש מוזר בסיפורים ובעיקר בדמויות שלהם. חוץ מזה מי אמר שהפי אנד משמעותו שתהיה חברה שלו? רק זה שהם השלימו זה מבחינתי הפי אנד. אבל כמו שאמרתי: אני יצור. עכשיו כשאני מסתכלת על זה זה לא נורא כל כך, ומעולם לא טענתי שזה נורא ואיום אלא סתם מציק בשוליי המוח.
בכל מקרה, אני שמחה שהגבת בפירוט כדי לענות לי :) זה גם מרגיש שאת באמת רוצה להבין, וגם שמישהו באמת קורא את כל התגובה (בעצם, זה לא טוב. כי את מעודדת אותי לחפירת יתר!).
מכל החפירות שכתבתי תסתפקי במסקנה: סיפור די טוב בסך הכל והיחידים שפוגעים הם דברים שמציקים רק לי במוח.
חחח גם אני חופרת יתר! אז זה בסדר ;)