i'm a fuckin' unicorn woohoo
אני כותבת בעיקר מנק' המבט של הדמות הראשית, אבל לפעמים אני גם אעבור לנקודת מבט כללית (כלומר כשהכותבת, להלן-אני, היא המספרת, והספור לא בא מנקודת מבט של דמות כולשהי). כדי שהמעבר בין נקודות המבט לא יהיה מבלבל, אני אפריד בין נקודות המבט בעזרת 3 כוכביות.
חוצמזה הספור הזה לא אמור להיות ארוך, אני חושבת שיהיו בו משהו כמו 10 פרקים, אלא אם אני אצליח למרוח ליותרXP

והנה ה'רציתי להוסיף' שקוראים אחרי הפרק..
סליחה מראש על הכתיבה הגרועה, המשעממת ואולי בעלת השיגאות. סליחה גם על זה שהפרק מאוד קצר וחסר פואנטה. זה הכל ההשפעה מהבחילות (אהמ טיול מעצבן של בצפר עם נסיעות ארוכות ~מידי~)
טוב, זזתי להקיא >~<

the girl without a past-פרק 1 (ווהו)

i'm a fuckin' unicorn woohoo 03/02/2014 629 צפיות 4 תגובות
אני כותבת בעיקר מנק' המבט של הדמות הראשית, אבל לפעמים אני גם אעבור לנקודת מבט כללית (כלומר כשהכותבת, להלן-אני, היא המספרת, והספור לא בא מנקודת מבט של דמות כולשהי). כדי שהמעבר בין נקודות המבט לא יהיה מבלבל, אני אפריד בין נקודות המבט בעזרת 3 כוכביות.
חוצמזה הספור הזה לא אמור להיות ארוך, אני חושבת שיהיו בו משהו כמו 10 פרקים, אלא אם אני אצליח למרוח ליותרXP

והנה ה'רציתי להוסיף' שקוראים אחרי הפרק..
סליחה מראש על הכתיבה הגרועה, המשעממת ואולי בעלת השיגאות. סליחה גם על זה שהפרק מאוד קצר וחסר פואנטה. זה הכל ההשפעה מהבחילות (אהמ טיול מעצבן של בצפר עם נסיעות ארוכות ~מידי~)
טוב, זזתי להקיא >~<

~קודם כל רדו ל'רציתי להוסיף' :>~

"שוב…?" שאלתי בתמיהה, "כן, שוב קראת למישהי מתוך שינה, ונשמעת ממש מודאגת" ענתה ליסה.
אחד בלילה.
קור.
חושך.
כולם מסביב ישנים, ורק אני וליסה, שתמיד שומעת את צעקותיי הבאות מתוך שינה ומתעוררת משום שהיא נמצאת בחדר שלידי, כמו תמיד, ערות.
"אולי זה משהו שקשור בעבר שלך?" שאלה ליסה, "אני לא יודעת…" מלמלתי, "אני ממש לא רוצה עבר כזה. וגם… השם הזה, אמי, לא אומר לי כלום, בכלל" אמרתי, ספק ביאוש ספק בפחד.
העבר שלי… יותר נכון העבר שאין לי.
ליסה והאחרים מצאו אותי לפני שלושה חודשים. הם אומרים ששכבתי על סלע גדול, מעולפת, כשמתחת לראשי שלולית דם אדום וקהה. כנראה קיבלתי מכה חזקה מאוד בראש, וזאת בטח הסיבה לכך שלא זכרתי כלום כאשר סוף סוף התעוררתי.
"טוב… את צריכה להרגע," אמרה ליסה, "חכי כמה דקות, אני אכין לך תה." הוסיפה ויצאה מהחדר. התיישבתי כך שגבי נשען על הקיר הבהיר שצבעו האמיתי לא נראה בחושך, ומשכתי את השמיכה כדי שתכסה אותי לגמרי. הקור עטף אותי יחד עם כל חדרי הקטנטן, בוא נמצאו רק ארון והמיטה עליה אני ישנה מכיוון שליותר מזה לא היה מקום.
'מעניין איזה חדר היה לי לפני שהגעתי לכאן..' עברה מחשבה בראשי.

לפי מה שסופר לי אחרי שהתעוררתי כאן, זה מקום שנבנה כדי שבני נוער וילדים יוכלו לחיות בו בבטחון, תחת הגנה. אומרים שהמצב בארץ עכשיו מאוד רע, ושמאוד מסוכן להסתובב ללא אנשים שיודעים כיצד להלחם ולהגן.
אבל.. לדעתי הכל כאן נראה שקט ורגוע…

***

"אם נפגע במקום הכי רגיש שלהם, נוכל לגרום להם להכנע. אם נתפוס בני ערובה, זה גם מאוד יועיל."
"הצעות?"
"שמעתי שיש להם מקום שבו הם מחביאים את הילדים שלהם. אין משהו יותר רגיש ופגיע מזה."
"מצויין. בקרוב נתחיל בהתקפה."


תגובות (4)

מסכנונה יש לך כתיבה יפה רק שבאמת פרק קצת יבש…

03/02/2014 08:58

הממ טוב לא הרגשי טוב ורציתי כבר להפטר מהפרק הזה… ><
הבאים יהיו טובים יותר. אני מקווה :'

03/02/2014 09:11

:'< *

03/02/2014 09:12

תמשיכי

03/02/2014 10:36
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך