עיניים מסתוריות – פרק1 הלנה ריין חלק א'
דצמבר 1996
סאם ישב במשרדו הוא חקר עוד מקרה רצח שקרה לפני שבועיים. עיניו הביטו בדוחות שכתב לאל"מ של משטרה כשהוא בדיוק קם לצאת ממשרדו ונכנס ג'ים.
"הסרן יש לי דיווח חדש על רצח!" קולו היה לחוץ.
"תיכנס למשרד ספר לי מה קרה?" סאם אמר בקול תוקפני ועמוק.
"נמצא גופה של נערה ביער… שערי גן מעיין שיין. גופתה של נערה נמצאה בתוך האגם הגדול." קולו היה רציני ומהוסס בהתחלה.
"טוב בוא נלך ונראה את גופה," הוא אמר קם ישר הם יצאו מהמשרד הולכים לכיוון הרכב. הוא נסע למקום עם ג'ים שניהם יצאו מרכב . היער היה מלא בהמון הם עברו את האזרחים.
"אזרחים יקרים נא לפנות את הדרך," קולו הרועם נשמע כולם זזו מדרכו הוא ניגש לכיוון הגופה, מזהה את הנערה ששכבה. "הלנה ריין," הוא אמר בקול קר.
"אתה מכיר אותה?" ג'ים שאל מופתע.
"כמובן הנכדה של ונסה ריין," הוא אמר לו בקול קר.
"סרן סאם יש דיווח?" אמר אחד השוטרים.
"כן, מה קרה לה?" קולו היה קר ועמוק.
"הלנה ריין התאבדה יש פה סימני התאבדות." השוטר אמר לו.
"טוב תקראו לסבתא שלה לזיהוי הגופה." הוא אמר הולך בזמן שלקחו את הגופה והסיעו לחדר המתים.
**************
"אליזבת מתי ראית בפעם האחרונה את הלנה ריין?" הוא שאל בקול קר ותוקפני בחדר חקירות.
"ראיתי….אותה– היום בבוקר לפני מותה…. היא התכוונה לספר לו שהיא בהיריון." היא אמרה בדמעות.
"מי זה לו איך קוראים לו?" הוא שאל אותה.
"אני לא מכירה אותו…הלנה אמרה לי שהם ביחד הוא אמר לה שהם יתחתנו." היא אמרה בקול לא רגוע.
"איך היא פגשה אותו איך המכירים!!!" הוא הטיח בה את השאלות.
"הלנה סיפרה לי שהכירה אותו ביער ליד האגם היא אמרה שהוא מעוד נאה, והיחסים בינהם התחילו להתפתח." היא אמרה בקול רועד עונה לו.
"איך קוראים לו את יודעת?" הוא שאל אותה תוקפני יותר.
"לא זוכרת את שמו השם שלו נשמע לא אמריקאי השם היה מתרבות אחרת." אליזבת הביטה בפניו של הרסן הקר.
"תנסי להיזכר זה חשוב מאוד." סאם המשיך בקולו העמוק אליזבת השתדלה בכל כוחה להיזכר בשם ולא יכלה.
"אני מצטערת אני לא זוכרת," אליזבת אמרה בעצבות.
"טוב לכי את משוחררת בינתיים." קולו היה קר מאוד. אליזבת מיהרה לצאת מהמשרד חושבת ומשתדלת בכל כוחה להיזכר בשמו.
"לעזאל איתך למה אני לא יכולה להיזכר בשם שלך," היא אמרה בקול עצבני לעצמה כשהיא צעדה לתחנה היא התיישבה שם.
"מחפשת אותי???" היא שמע קול אומר לה…..
תגובות (2)
אוקי, אז *מעוד- מאוד
קצת פיסוק אבל לא נורא,
המשכתי לקרוא
תודה רבה אני שמחה מאוד שאת מתעניינת, :)