סופות בוערות

הכאב ניצת ומתלקח לנשמתי,
ובזעקה את קולי הרעמתי.
רוח תעתועים הבקיע לעברי,
והכאב, ממשיך לפלח את עורי.

הדמעות הודפות אותי לסערות,
לכאב הדליק, אותי פוכרות.
הכאב מליבי ניזון,
דוחק אותי לאבדון.

סופות בוערות, מכל עבר חגות,
ואני ממשיכה לזעוק בשאגות.
העולם מתמוטט, ואתו הדמעות מתנפצות.
נגד עיני, נשמות נרמסות.

אחר מפלט מגששת,
והרוח סביבי, בזעקה רוחשת.
חובטות בהצלפות,
סופות בוערות אותי טורפות.