עבודה קשה(!?)

הוא אמר לנו לכתוב על עצמנו
ישר נלחצתי
זזתי ממקום ממקום על הכיסא
לא מצאתי מנוחה
ואז חשבתי לעצמי…
מי אני!?
אני לא אוהבת לחטט בעבר
בשביל מה צריך לעשות את זה ?
בשביל מה זה טוב ?
מה זה נותן ?
אני אוהבת לחיות את הווה
נכון תקופות יפות אני תמיד זוכרת
ותמיד יזכור ולא ירצה לשכוח
אבל מה עם שאר התקופות?
אני ממש לא מעוניינת!!
רק חבל שאת אותם תקופות אי אפשר לשכוח
ואני לא יודעת למה זה קשה לשכוח אותם
תמיד שמנסים לדבר איתי על עבר
אני מתחמקת
וגם לפעמים עונה "אני לא אוהבת לדבר על עצמי"
אני לא רוצה רחמים
אני לא רוצה, לא אוהבת
אז הנה עכשיו אני יושבת מול דף ריק
וחושבת מה לעשות…
האם לכתוב או לא?
החלטתי שכן
החלטתי להתמודד עם העבר לא משנה כמה זה היה כואב
ואני יודעת שזה יכאב
ואני יודעת כי שעבר תמיד היה
וממנו אני לא יכולה לברוח…