בית ספר למרגלים פרק 13+14

"תודה " אמרתי וחיבקתי אותו…….
——-
ישבנו כולנו ברכב המשורין מטעינים אקדחים ובעיקר מחכים לרגע שבו נגיע לירושלים.
אנחנו הולכים לירושלים כדי לעצור משימת טרור, וזאת לא משימת טרור רגילה אלא הטרוריסטים רוצים להפציץ את כל המקומות ה"קדושים" בירושלים שחשובים לכל הדתות בעולם , נצרות, יהדות ומוסלמים.
דבר העלול לגרום לכאוס גדול ולמלחמת עולם שלישית.
דבר אחד לא ידועה לנו מי הטרוריסטים מאיזה מדינה הם וכל זה לא ידוע לנו עליהם כלום.
ושחושבים על זה איזה מדינה בעולם תרצה לעשות דבר כזה מופז ודפוק שיכול לגרום למלחמת עולם שלישית, אלא אם כן הם עובדים לבד ומדינתם לא שלחה אותם דאמט זה יכול להיות כל אחד והעולם אכן גדול. טוב זה לא משנה עכשיו צריך להתרכז בלתפוס את המנאיקים האלה …

הגענו לירושלים בדיוק בזמן חילקו אותנו ל5 קבוצות בכל קבוצה יש מרגל מיומן אחד, 2 מתלמדים ובוגר אחד. כל קבוצה הלכה למקום קדוש מסוימם כדי לנטרל את הטרוריסטים ליפני שהם עושים משהו, דבר שעלול להיות מסובך…
אני היתי בקבוצה אם עמית ואוראל שהוא בוגר ואם אלינור (שהיא לא אחרת מאשר אמא של אוראל ) שהיא מרגלת מיומנת אחת המרגלות הטובות בכל האירגון.
שמו אותנו להגן על הר הבית…

נקודת המבט של דניאל (חד פעמי):
"נו את מתרגשת לעזור למשימת טרור" שאל ג'ף (האפוטרופוס שלי), כשאנחנו ברכב בדרכנו לירושלים.
"אין דבר שיותר משמח אותי" אמרתי, למרות שממש לא התכונתי לזה אני פאקינג הולכת לעזור לטרוריסטים יותר נכון לעזור להם אם משהו משתבש ומה יהיה אם ירין מה אם הוא יגלה שאני עוזרת לרעים בשביל כסף. ולחשוב שבהתחלה היתי איתו רק בגלל ההוראות של ג'ף, ועכשיו אני מאוהבת בו ברמות מטורפות אף פעם לא התאהבתי במשהו ככה אף פעם לא אהבתי משהו כמו שאני אוהבת אותו….

חזרה לנקודת המבט של לינוי:
כל אחת מהקבוצות בכל המקומות הקדושים שמו לב לחמישה אנשים שרירנים לבושים שחור, כך גם הקבוצה שלי זאת אומרת שהם יכולים להיות הטרוריסטים עקבנו אחריהם וראינו שאחד מהם הולך למקום אחר שמתי לב שהוא עומד להוציא משהו מהתיק שלו ובאותו רגע פשות התפצלתי מהקבוצה שלנו ועקבתי אחריו שאר הקבוצה שלי המשיכה לעקוב אחרי שאר האנשים.
המשכתי לעקוב אחריו הגענו למקום שאין בו אנשים בכלל מה שהלחיץ אותי.
"את לא טובה בלעקוב אחרי אנשים, כי אם אני שם לב אליך סימן שאת לא טובה בזה " אמר האיש והסתובב לעברי והוא התחיל לצעוד לעברי, שלפתי את האקדח שלי (זה שעמית הביא לי) .
"מי אתם ולמה לעזאזל אתם רוצים להפציץ את כל המקומות הקדושים בירושלים ואיך אתה יודע עיברית" התקפתי אותו בשאלות תוך כדי שאני עדין מכוונת את האקדח לעברו.
"הופה הנסיכה קטנה קופצת ישר ולעיניין. מעניין איך צוציקית כמוך יודעת את כל זה בשביל איזה אירגון את עובדת . ולמה שאני יגלה לך את מה שאני יודע" אמר.
"אם לא גלה לי כל מה שאתה יודע אני יהרוג אותך" אמרתי בנחישות.
"מצחיקה שקמותך כדי שתילכי אם את לא רוצה להתפוצץ יחד אם הר הבית" אמר, הוציא מהתיק סוג של שלט שם את התיק בריצפה והחל ללכת , יריתי בו 4 כדורים (כדור אחד לכל רגל וכדור אחד לכל זרוע ) הוא לא ימות מהם אלא רק בשביל שיפול ויפיל את השלט איתו.
והוא אכן נפל רצתי לעברו ותפסתי את השלט.
"כנראה שלא צחקת רק חבל ששתינו נמות כאן ביחד" אמר והתחיל להשתעל ואז שתק.
התקרבתי לתיק בעדינות ופתחתי אותו ראיתי פצצה.
"משהו שומע אותי גיליתי את הפצצה" אמרתי לתוך מכשיר הקשר שלי.
"מה לעזאזל, את ולמה הלכת בלי פקודה ממני" אמרה אלינור.
"אין זמן תסבירי לי איך לנטרל אותה השלט אצלי. שאר הקבוצות הצליחו לעצור לעצור את הטרוריסטים " שאלתי.
"כן כולם נתפסו. עכשיו אני יעביר אותך בקשר למשהו שיסביר לך איך לנטרל את הפצצה"אמרה.
הצלחתי לנטרל אותה באו אנשים לאסוף את האיש ששכב לידי ודימם.
"את סתומה, את יודעת יכולת למות" אמר עמית ברגע שראה אותי.
חיבקתי אותו "העיקר שהצלחנו "אמרתי.
"צודקת" אמר, עדין הינו בהר הבית הלכנו לכיוון הרכב שלפתע נשמע יריה……