the girl without a past-הקדמה (סוף סוף יש לי השראה^^)

"אָמי!!!" צעקתי בחוזקה, מנסה להגביר כמה שיותר את קולי הצרוד. כמעט ולא נשאר לי כוח. "אמי!!!" חזרתי שוב ושוב על קריאותי, אך ללא תשובה.
חם, כל כך חם.
ראיתי אל מולי רק להבות שבלעו את הכל, את שבילי העפר, את מה שהיה נראה כמו הריסות של בתים…
האש שהלכה וגברה טרפה כל דבר שעמד בדרכה, ללא רחמים.
אבל אמי….
היא שם…
ידעתי שאני צריכה למצוא ולהציל אותה, לפחות אותה.
"אמי!!!!" צעקתי בשארית קולי ורצתי, לא יודעת לאן, רק למצוא אותה, למצוא את אמי.
"אמי.." לחשתי והרגשתי איך דמעות חמות עוטפות את פני.
התחיל להיות ממש קשה לנשום, וכיסיתי את פי בידי מלאת הפצעים הפתוחים. כל גופי היה מלא בהם.
דמעותיי התמזגו עם הדם והלכלוך שכיסו את פניי.
אבל לא היה אכפת לי מזה. ידעתי שאני צריכה למצוא אותה, את אמי.
אני הרי אחראית עליה.

התעוררתי מחלומי בבהלה, ונשמתי בכבדות.
שוב אותו החלום.
מאז שהחלום הזה הגיע לא הבנתי מדוע הוא בא אלי.
ממה נגרמו כל הלהבות האלה?
ומי זאת..אמי?
"הכל בסדר?" נשמע קול קול עדין אך מודאג והדלת נפתחה בחוזקה.
"זה שוב אותו החלום."