הפעם הראשונה שנפגשנו

"זוכר את הפעם הראשונה שנפגשנו?"
שאלתי אותו, והבטתי אל השמיים.
"כן" הוא אמר וצחק, נזכר, כיצד תפסתי אותו
באמצע מסיבה ונישקתי אותו, סתם כך.
"אני זוכר כול רגע שביליתי איתך" הוא אומר ותופס בידי,
נושק לה קלות.
"זה טוב" אמרתי "תבטיח לי שלעולם לא תשכח"
אמרתי לו ולחצתי את ידו.
"אשכח מה?" הוא שאל, קולו לחוץ, אך רק מעט.
"שום רגע שבילינו יחד" אמרתי לו ברצינות גמורה,
דבר שבהחלט לא מאפיין אותי.
"אם אשכח, תמיד יהיה לנו זמן ליצר חדשים"
הוא אמר ושלח אליי חיוך אוהב.
אנשים תמיד שואלים, אך זה קרה שאנחנו ביחד,
אנחנו הרי שונים לגמרי.
ולפעמים, גם אני שואלת זאת.
"אל תגיד את זה" אמרתי לו, בקול חמור.
"למה לא?" הוא שאל, בטוח שהכול חתום.
שאנחנו זה לא נצח.
"בגלל שיכול להיות שאין לנו עוד זמן"