הם לא מדברים עלייך
"את יכולה להיות רגועה"
הוא אמר ונשף עננת עשן אל האוויר.
"הם לא מדברים עלייך" הוסיף לאחר שנייה.
"אתה יודע, יש דברים רעים יותר מהעובדה שמרכלים עלייך"
אמרתי לו, ולקחתי סיגריה.
הבטתי אליו, ולא הבנתי למה הוא יושב איתי.
זאת אומרת, מעולם לא הבנתי למה הוא בחר להתחבר למנודה שכמותי,
במקום ללכת ישר אל המקובלים.
הוא הרי היה יפה ומצחיק, אבל אני מניחה שהוא יכול להיות קודר לפעמים.
"כמו מה?" הוא שאל אותי בלגלוג, מביט אליי מזווית עינו.
לרגע, חשבתי לא לענות לא, הרי התשובה לא תעזור בכלום,
אבל, אם התחלתי אז צריך לסיים.
"כמו העובדה שלא מדברים עלייך בכלל"
תגובות (6)
מעניין ופילוסופי. אם כי לא כתוב מדהים בעיני.
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב לשעבר.
אתה ממש טועה לדעתי…. למה אכפת לך אם מדברים עליך או לא?
לדעתי זה היה יכול להיות כתוב יותר יפה וכדי להתגיש את המסר (שפוסם לא מעט פעמים), לא היית צריחה להזכיר את הסיגריות, זה גורם לאנשים לתהות איזה סוג אנשים אלה במקום להתמקד במסר.
פלאר,
תחשבי לרגע על עולם. עולם שבו הכל מוכר ורגיל כל כך. רק שלאף אחד לא אכפת ממה שאת עושה. הרי את סך הכל בן אדם אחד במילארדים של אנשים.
זה שמדברים עלייך הוא רק צורת ביטוי לזה שמודעים למעשים שלך, לדעות שלך, לזה שאת קיימת.
להרבה אנשים זה חשוב.
בקטע הזה באמת הפואנטה היא העיקר. היא זו שגורמת לחשוב והיא זו שנותרת ברגע שלוחצים על כותרת של סיפור אחר ושוקעים לתוכו. קטע מעורר מחשבה.
אוי, אתה בן.
מצטערת.
אני דווקא אהבתי את זה. כל מה שכתוב פה נכון. מרוגז קלות- נכון שאפשר היה לכתוב את זה יותר טוב אבל הכותבים פה זה נוער. זה מאוד קשה לכתוב כמו בספרים כי זה דברים שאנשים לומדים הרבה זמן.