אפריל20
הפרק הזה ועוד שני פרקים יהיו משעמים כי הם יהיו במיין - בקמפוס - אבל בפרק 15 או 16
עדיין לא סגורה יהיה בגרמניה .. כן היא תטוס ( צפוי לא) שם כבר יתחיל להיות מעניין וקלייסי לא תחזור
להיות כמו שהיא הייתה ;)
מקווה שתאהבו ♥

"פגעת בי , עכשיו תשלם על כול הלבבות ששברת .." – פרק 12

אפריל20 28/01/2014 881 צפיות 5 תגובות
הפרק הזה ועוד שני פרקים יהיו משעמים כי הם יהיו במיין - בקמפוס - אבל בפרק 15 או 16
עדיין לא סגורה יהיה בגרמניה .. כן היא תטוס ( צפוי לא) שם כבר יתחיל להיות מעניין וקלייסי לא תחזור
להיות כמו שהיא הייתה ;)
מקווה שתאהבו ♥

המשחק התחיל להיות מותח , המבטים שלהם בישרו לי שיש להם רצפים , השאלה היא באילו רצפים
הם משתמשים בשביל לנצח . רעש של אסימונים נזרקו אל אמצע המעגל ואני המשכתי לחלק
את הקלפים , ליבי דפק בחוזקה כשג'ק הושיט לכיוון ערימת האסימונים קבוצת אסימונים מרשימה ,
כשהוא אומר , במילים חזקות " משווה." בלי שאף אחד ירגיש ישמע בדפיקות ליבי ובקושי הנשימה שלי
אני מניחה את כף ידי על ליבי ולוקחת מספר נשימות עמוקות . האור הבהב מעל ראשי וכובע
המצחית הירוק התחיל ללחוץ לי על גבי הרקות . ההורים שלי ששחקנו כבן אדם אדם נראו שלווים יחסית
לשאר כרישי הקלפים , המשחק התחיל להיות חם יותר מרגע לרגע .
לפתע אבא שלי התרומם על גבי רגליו והושיט את כול האסימונים שלו אל גבי אמצע ערימת האסימונים
בעודו קורא אל שאר הכרישים " אנחנו מהמרים על הכול."
כריש הקלפים סטו צחק והושיט את כול האסימונים שלו אל אמצע השולחן " סוף , סוף המשחק התחיל
להתחמם . אני לא זוכר מתי פעם אחרונה היה לי משחק כה שקט עם כריסטינה והאוורד מנדל!" צהל סטו.
אבא שלי הסתכל על סטו "הרבה זמן לא שחקנו בתור קבוצה ."
כרישת הכלפים ברוניק לפטון העבירה קצוות שיער בלונדינית מאחורי אוזנה וזרקה מספר אסימונים אל
תוך ערימת האסימונים " משווה , אתם יודעים חברים . עבר הרבה זמן מאז שהיינו משפחה ." היא
הסתכלה עלי " הרי לא רואים בכול יום את משפחת מנדל בשלמותה בקזינו אחד." היא קרצה לעברי ,
אני זוכרת את היום שישבתי על ברכיו של אבא שלי כשהוא שיחק נגד ברוניק , באותה הזמן היה לה
שיער בלונדיני שופע ועכשיו היא קיצרה אותה כול כך שאי אפשר לזהות אותה .
הסיבוב נגמר מהר מידי והוא הגיע אל סטו שפרס את הקלפים שלו , היה לו רצף של צורה
היה לו שלוש קלפים באותה צורה, בינתיים זה היה הרצף הגבוה ביותר שהיה על השולחן .
"תמיד יריב ראוי," אמרה כריסטינה במתיקות מזויפית " אבל לא הפעם." היא פרסה את קלפיה , ישרתי
את עיניי בשביל לראות מה הרצף שלהם וראיתי שזה הרצף פוקר שקלפים עוקבים , היה שם תשע לב ,
עשר לב , נסיך לב , מלכה לב ומלך לב . עיניי נפערו וגילתי בברור שההורים שלי מרמים .
שאר השחקנים זרקו את הקלפים על השולחן ,לא בעצבנות אבל היה אפשר לראות שמץ של כעס .
" תייצגו את מיין בגרמניה." צהל ג'ק .
" אל תדאג ג'קי , תגיד לרום שהוא יכול לסמוך עלי." רוס היה השם של אבא של ג'ק , לשמוע את אבא
שלי אומר לג'ק , ג'קי גרם לי לרצות להרוג את ההורים שלי . ברגע שהם קמו בשביל לקחת את האסימונים הוצאתי את מגרפת האסימונים והזזתי אותם לעברי .
"משחק זה פסול." אמרתי בקול רם , כול המבטים הופנו אלי .
" קליסיי , על מה את מדברת חמודה ? מה זאת אומרת המשחק פסול?" שאלה אימי בדאגה מזויפת .
"הגיעו שמועות למנהלים שכריסטינה והאוורד מנדל מרמים במשחקים , לכן חילקנו את הקלפים בצורה
שונה ," נעמדתי על רגליי ופרסתי את הקלפים של שאר השחקנים , כולם הביטו שיש להם קלפים
של מספרים ואין קלפים של הבית המלכותי או של אסים . לקחתי את קופת הקלפים והפכתי אותה , הורדתי מן הקופה את הקלפים הרגלים והשארתי את הקלפים של הבית המלכותי פרוסים על גבי השולחן.
"לקחנו את כול הקלפים המלכותיים אל תחת הערמה , נשארו כעוד חמש קלפים בשביל להגיע לקלפים
המלכותיים לכן איך ההורים שלי ," הבטתי אל עבר ההורים שלי "כריסטינה והאוורד מנדל יצרו רצף
עם משפחה מלכותית אם הקלפים עדיין נמצאים על השולחן?" הוצאתי את הנסיך לב , מלכה לב והמלך
לב על גבי השולחן , מסובבת את הקלפים לכיוונם .
"לכן השחקן שניצח הוא," עברתי על הקלפים של שאר השחקנים " הוא ג'ק דניאלס עם רצף הריבעייה הגבוה ביותר , עשר לב." ברגע שאמרתי את המשפט הזה הבנתי שהלך עלי , ג'ק ניצח במשחק
ועל הפנים שלו היה החיוך המפחיד ביותר שראיתי בחיי , הוא ניצח אותי , הוא ניצח אותי במשחק שלי.
הושטתי לעבר ג'ק את האסימונים ויצאתי במהירות מהחדר לפני שיתחילו שם מכות , ברגע שהתכוונתי
לצאת שמעתי התחלה של צעקות ושומרים שהתחילו להיכנס אל החדר . חייכתי לעצמי והמשכתי ללכת
אל עבר דרק שישב על הבר ושתה וויסקי .
"ווסקי ליים." בקשתי מהברמן , שלבתי את רגליי אחד על השניה והורדתי את כובע המצחיה מעל ראשי,
מניחה אותו על גבי השולחן ולוקחת לגימה מרה מן הוויסקי .
"איך היה?" מפחיד .
חייכתי חצי חיוך " צדקת , ההורים שלי באמת רימו ." אמרתי בצעקה , דרק חייך והגיש לי מעטפה לבנה.
"אני באמת רוצה שתטוסי איתי אל משחק הפוקר העולמי בגרמניה , תדברי עם חברים שלך ותחליטו."
הוצאתי מהמעטפה כרטיס טיסה בעוד כשתיים עשרה ימים , ביום שבת באחד עשרה לפנות בוקר .
התחלתי על הכרטיס והכנסתי אותו אל המעטפה בעודי מקלפת אותה ומכניסה לכיס המעיל .
"אני אחשוב על זה , באמת , מבטיחה." חייכתי חצי חיוך והסתכלתי מסביב " ראית אולי את החברים שלי?"
"כן הם ברולטה." אמר דרק , הנהנתי לעברו ולקחתי את כוס הוויסקי ליים והלכתי לכיוון הרולטה , ברגע
שראיתי את ג'ק יוצא מן חדר הפוקר ומסדר את חולצתו נדחסתי בין כול האנשים ומצאתי את גבריאלה עומדת ליד הרולטה , כוססת ציפורניים .
"איזה מספר לבחור?" הסתכלתי על הרולטה שמסתובבת .
" עשרים ושש ." היא עשתה עוד שני סיבובים ואני כבר הספקתי לעמוד לציד של גבריאלה ברגע שהיא
נעצרה על המספר עשרים ושש .
"יש!" צרחה גבריאלה וקפצה עלי בנשיקות , לפחות בזה יש לי מזל היום .

"תודה שאת יושנת אצלי היום ." אמרתי לגבריאלה בזמן שהחלפתי מצעים במיטה שלי , תמיד גבריאלה
לוקחת לי את כול המיטה אז החלטתי שהיא תישן בסלון ואם כבר לארגן מצעים חדשים על המיטה
המתקפלת בסלון אז אפשר להחליף גם את המצעים במיטה שלי בחדר .
"תספרי לי לאיזה מצב הכנסת את עצמך עם ג'ק הפעם?" הפעם ? נעצתי בה מבט , אני מכניסה את
עצמי לבעיות עם ג'ק בכול שני וחמישי , היא אמורה להתרגל לזה .
" אני באמת שלא יודעת." אמרתי במלמול " זאת אומרת התערבנו שאם אני ינצח אותו במשחק פוקר
אז הוא יעזוב ללאס וגאס ואם הוא ינצח אותי אז הוא יכול לקחת את הלב שלי . הוא ניצח , ואני לא
יודעת למה הכוונה שהוא רוצה לקחת את הלב שלי." אמרתי בכאב והנחתי את כף ידי על ליבי .
"איך לעזאזל הוא ניצח אותך במשחק פוקר? את קלייסי מנדל!"
עצמתי את עיניי ולקחתי נשימה עמוקה " לא ידעתי שהוא יהיה במשחק היום אבל הוא דיבר על המשחק
היום ואני הסכמתי , מה שמצחיק שאני הייתי הדילרית ולא יכולתי לעשות שום דבר בנושא." הטמנתי
את פניי בכפות ידיי ורציתי להתחיל לבכות , הכול מתגלגל ואני לא מצליחה לעקוב אחרי השטויות
שאני עושה . אני משחקת פה באש .
פתאום היה טקטוק בדלת , קפצתי ממקומי " תרגעי זה טרייסון , הוא הביא לי בגדים." אמרה גבריאלה
והתקרבה לדלת , מסתכלת בעינית וקופאת על מקומה " אוקי , אל תתחרפני אבל זה ג'ק ." עיניי
נפערו ונצמדתי לקיר.
"תסלקי אותו!" אמרתי לה בלחש כדי שהוא לא ישמע , הקירות פה לא כול כך עבים שאי אפשר לשמוע
אותי צועקת .
גבריאלה פתחה את הדלת " קליסיי יושנת , אבל אתה יכול להיכנס-" רציתי לצאת מהמקום ולצעוק
עליה שלמה את נותנת לו להיכנס אם אני יושנת אבל אז אני יצא יותר מידי מטומטמת בשביל להגיד
לו שאני יושנת " אם אתה רוצה להעיר אותה." נשמתי לרווחה , ידעתי שהוא לא יכנס בשביל להעיר אותי.
" תמסרי לה לילה טוב." אמר וגבריאלה סגרה את הדלת , לקחה את ידי והריצה אותי לכיוון חדר השינה שלי .
" החתיך המגעיל הזה הוא השכן שלך ? כלבה , למה לא סיפרת לי? את יודעת שזאת תהיה בעיה אם
את רוצה לברוח לו." נשכתי את שפתיי בכאב .
"אני יודעת." נפלתי על המיטה , עכשיו אני צריכה לקחת שיעורים מזיקיות בשביל לדעת איך להסתתר מג'ק.


תגובות (5)

תמשיכי!

28/01/2014 22:50

תמשיכיייייייייייי

28/01/2014 23:46

מושלם

29/01/2014 02:35

מושלםםםם תמשיכייייי

29/01/2014 05:49

מושלם מדהים המשךךך

29/01/2014 10:37
13 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך