זעכרונות-פרק 2!

פתאום הייתה דפיקה בדלת
מישהו בן 20 עם שיער חום ועניים דבש נכנסת לחדר למספר שניות ויצא,
"קים ראית אותו? הוא ממש חתיך ".
ראיתי אותה אוחזת בראשה עם מבט מלא כאבים ,
"את בסדר מה קרה ?אני הולכת לקרא לרפא ".
"לא זה בסדר זה רק סחרחורת קטנה ,תשארי פה ".*צעדתי שתי צעדים לעבר לין *פתאום הרגשתי סחרחורות וכאבי ראש ראיתי קצת שחור, חשבתי במהירות שאם אני לא יעשה כלום בנידון לין תצא מהחדר ואני ישאר לבד,
עשיתי צעד נוסף אחזתי בחולצתה ונפתלי, יותר נכון סוג של התעלפתי.
"קים את בסדר?את שומעת אותי?
זה היה מוזר אבל שמעתי אותה ורציתי לענות לה כן,פתאום היה לי כאבים חזקים בראש ולא יכולתי לפכוח עניים.
הרגשתי שמשכיבים אותי על המיטה והרפא בודק אותי.
התחלתי להילחץ אז לקחתי תנומה קלה.
כשפקחתי עניים ראיתי את לין ישנת על הכיסא לידי, לא רציתי להפריע לה אז הלכתי לעשות סיבוב קטן בחוץ.
חזרתי עם חיוך לחדר פתאום לין קופצאת עלי ומחבקת אותי
"אני ממש דאגתי לך יום שלם היית בתרדמת "
"את לא צריכה לדאוג זה רגיל אצלי שכחת?.
לפני מספר דקות פגשתי את הרפא והוא אמר לי שאני משתחררת"
"יופי: ) תארזי ונלך "
*היה לה חיוך ענק על פניה היא הייתה כל כך מאושרת וממש שמחתי בשביל קים כי זה קורה לה פעמים נדירות *
יצאנו מבית מבית החולים!
"קים אני הולכת לקנות אוכל כי היום יש לנו אורח, את יכולה ללכת לבד הביתה?"
"כן בטח"
הלכתי בדרכי הביתה וברחוב שבא אני גרה יש הרבה ציורים על במדרכה והם משכו לי את העין אז הסתכלתי עליהם,
הייתי שקוע בציורים ובלי קוונה נתקלתי במישהו.
"סליחה "
"אני מצטער "החזיר *והוא קד קידה כאות סליחה,
הסתכלתי עליו הדמעות זלגו מעניי בלי שליטתי
"היי את בסדר? "
"אני…….