"פגעת בי , עכשיו תשלם על כול הלבבות ששברת .." – פרק 11

הגיע הזמן של המשחק בקזינו 920 ואני עדיין לא הייתי מוכנה , ישבתי במכונית של טרייסון בעודי
כוססת את ציפורניי , מביטה על מגפי העקב השחורות שלי וחושבת על מה שעומד ליקרות .
דרק אמר לי להתלבש לא חשוף כמו שאני תמיד מתלבשת לכן הוא שלח לי בגדים מיוחדים כי תהיה לי
משימה מיוחדת היום במשחק , ספק הגביר לי את ההתעניינות וספר הגביר לי את הפחד ולא ידעתי מה
עומד לקרות בלילה הזה .
הבגדים שהוא שלח לי היו מכנס ג'ינס שחור סקיני ומחוך שחור שחשף את החזה , מעל המחוך הייתי צריכה לחבר מן מעיל שמכסה את הכתפיים ומעל כול התלבושת לתפארת אמריקה לבשתי מעיל עור שחור .
לא הצלחנו כמעט למצוא חניה , מגרש המכוניות היה מלא עד אפס מקום ובשביל המכונית הקטנה של
טרייסון לא היה מקום . אחרי רבע שעה של חיפושים מצאנו מקום בסוף המגרש תחת צילו של עץ אלון
גבוה שעמד .קפצתי מהמכונית וניסיתי ליישר את השווי משקל שלי , הייתי עייפה מאוד . כי במקום
ללכת לישון בשביל שאני הצליח להרגיל את עצמי לשעות הלילה בקזינו הייתי צריכה לעשות שיעורים
לשיעור ספרות ומתמטיקה מתקדמת . עוד מספר ימים מתחיל חג ההודיה ויום לפני החג יש לנו את המבחן הגדול המסכם שמתוכו יוספו נקודות סיום .
" את מוכנה?" שאלה גבריאלה והרימה את מבטה לעבר שלט הניאון המנצנץ עם הכתוביות '920'.
" הלוואי ." אמרתי בחיוך וצעדנו אל עבר הכניסה .ברגע שנכנסנו בריאן לקח את טרייסון לבר , אני , גבריאלה וג'ורדן נשארנו לעמוד בכניסה בעודי מחפשת בעיניי את דרק שאמור להסתובב בין כרישי הקלפים ובן האנשים הפשוטים שבאו למשחקי פוקר , בלאק ג'ק ורולטה מזויפים שהכניסה אליהם היא רק מאה דולר ולא כמו במשחקי הגדולים שזה חמש מאות .
וכשמצאתי אותו התחלתי ללכת לעברו , הוא עמד לצד דלת הכניסה והצביע לי להיכנס אליו , משכתי באפי ונכנסתי אחריו במהירות . ברגע שהדלת עמדה להיסגר נעמדו שני גנגסטרים בשני צידיה וחסמו את המעבר , חדר המשחקים הגדולים היה ריק , אף כריש לא נמצא בו . שולחן המשחקים היה ריק וזה הפתיע אותי כי זאת הייתה בדיוקה השעה שהיה אמור להתחיל המשחק .
"שבי." ביקש ממני דרק , התיישבתי בחשש באחד הכיסאות העור והנחתי את זרועותיי על השולחן , מביטה בו ונושמת לרווחה . יש לי הרגשה שהוא רוצה לדבר איתי על זה שאני בכול פעם בוחרת אדם לעזור לולזכות והוא שם לב שאני לוקחת כסף מכריש הקלפים ג'ק דניאלס אבל המכה לא הגיעה .
"היום זה יום מיוחד , את יודעת למה ?" אולי כי ההורים שלי מגיעים למשחק ?
" לא." אמרתי בפשטות .
דרק הוריד מראשו את כובע והגיש אותי לעברי בעודו שם חפיסת קלפים לצד חדשה ועטופה לצד
הכובע " היום את הדילרית." מצמצתי בעיניי כדי להבין את המילים שהוא אמר , אם אני יהיה הדילרית
אני לא הצליח לספור את הקלפים שנמצאים אצל השחקנים ואני לא הצליח לראות אם ההורים שלי
מרמים במשחק .
זקפתי גבה " תחזור על זה שוב , דילרית ? מה לעזאזל דרק ! אתה יודע שאני לא יכולה להיות דילרית."
דרק משך באפו ורכן לעברי "היום חצי גמר משחק הפוקר העולמי , הגמר עומד להיות בגרמניה בחג
ההודיה ואני צריך שאת תיהי השופטת . דברתי עם המנהלים והסברתי להם מדוע אני צריך שנערה
בת תשעה עשרה תהיה בחבורת כרישי הקלפים , הם מודעים לצייד הקלפים והייתה להם הרגשה
שצייד הקלפים צריך להיות הבן של כרישי קלפים גדולים . הם לא היו מופתעים שאמרתי שצייד הקלפים
מתגלה כציידת , והיא במקרה קלייסי מנדל הבת של כריסטינה והאוורד מנדל." שקלתי את האפשרות.
"אתה רוצה לומר לי שאני צריכה צריכה לטוס לגרמניה בחג ההודיה?" זאת אומרת שאני לא הצליח
להמשיך את תוכנית הנקמה שלי בחג ההודיה ?
"כן , תשקלי את הרעיון אבל אני צריך תשובה עד תחילת שבוע הבא." חג ההודיה מתחיל בעוד 12 ימים ועוד 6 ימים אני אמורה לתת תשובה לגבי הטיסה שלי לגרמניה ? השש ימים האלו לא עומדים להיות קלים.
" מי ממן את הטיסה?" אני יכולה לממן לעצמי אבל בשביל שזה יהיה אני הצטרך ללכת לבנק למשוך קצת
כסף מהחסכונות שלי לשנת הלימודים הבאה .
" אני , ואת יכולה לצרף מספר חברים . אלו שבאים איתך בכול משחק ." גבריאלה , טרייסון , ג'ורדן ובריאן ינסעו איתי לגרמניה ? אני לא חושבת , כול אחד ילך לחגוג אם המשפחה שלו אבל אני אשאל בכול זאת .
" אני אחשוב על הרעיון , מה לגבי המשחק היום?" לקחתי את הכובע וחבשתי אותו על ראשי , את קפיסת הקלפים פתחתי והתחלתי לבדוק אם כול הקלפים נמצאים ואלו לא קלפים של רמאיים .
" מי שעומד לשחק היום בגמר אמורה להיות הזמנה מיוחדת , הדבר הראשון שאת עושה ברגע
שאת מתיישבת היא מבקשת לראות את ההזמנות , ברגע שכולם הופכים את מחלקת את הקלפים
לפי הסדר השעון , אבל מה שהם לא יודעים שלפני זה את מוציא את הקלפים הגבוהים ומניחה אותם
תחת הערימה בשביל שאם במקרה אחד השחקנים ישלוף קלף גבוה אפשר להבין כי הוא רימה ."
הנהנתי והתחלתי להוציא את הקלפים הגבוהים , המלכים והאסים .

ברגע שנכנסתי ראיתי את ההורים שלי יושבים לצד כריש הקלפים סטו , הקבוי שהיה במשחק הראשון
שלי נגד ג'ק ישב סביב השולחן ועוד מספר כרישי קלפים שגדלתי עליהם . גם כרישת הקלפים שאימא
העריצה , ברוניק לפטון הייתה במשחק . כול כרישי הקלפים המפורסמים של אמריקה השתתפו במשחק
ואני הרגשתי קטנה בכול השולחן .
התיישבתי במקום של הדילר , כול המבטים הסתובבו לכיווני . גבריאלה איפרה אותי בשחור בשביל לתת
להם אפקט דרמתי , הרמתי את עיניי והבטתי בכול אחד מכרישי הקלפים . הוריי נראו מופתעים .
" אני רוצה לראות הזמנות." אמרתי בפשטות , מנסה לא להראות את הלחץ בדיבוריי .
כפות ידיים התהפכו מיד על השולחן , כרטיסים לבנים עם כתוביות שחורות נראו על גבי השולחן , זקפתי את גבי ברגע שהכריש הקלפים האחרון שאיחר הגיע , זה היה ג'ק. הוא זרק על השולחן את ההזמנה
שלו והביט לכיווני , הסטתי את מבטי ולקחתי נשימה עמוקה .
" אנא אישרו השתתפות ." כול אחד הניח במרכז השולחן את החמש מאות דולר שפותחים את המשחק והתחלתי לחלק את האסימונים , מביטה בכול אחד מהם .
ברגע שהתחלתי לחלק את הקלפים מסביב לשעון הבנתי דבר אחד , דבר חשוב מאוד .
ג'ק דיבר איתי על המשחק הערב , ההתערבות שלנו הייתה על המשחק של הגדולים .
במשחק הזה לא יכולתי להתערב , הוא היה נתון בידי הגורל .