הוא כמו סם בשבילי – פרק 11

פרק 11:

בווווום
התמונה התנפצה על הריצפה, לירון הסתכל עליי בשוק, רצתי מהר לכיוון הדלת, יצאתי מהבית…

נקודת המבט של לירון:
הסתכלתי לשניה לכיוון המטבח, פתאום אני שומע בווום, כאילו משהו התנפץ, הסתכלתי לכיוון הקול, ליאל עמדה שם בשוק, שמסביבה על הריצפה היו מפוזרות הזכוכיות, היא יצאה בריצה מהבית, ההורים שלי יצאו מהמטבח מבוהלים, אחותי הקטנה בת 9, ענבל, ירדה במדרגות ושאלה מבוהלת ״מה קרה?״
קמתי מהר מהספה ויצאתי מהבית, ראיתי מרחוק את ליאל, התחלתי לרוץ אחריה, מה לעזאזל קרה פה?!?

נקודת המבט של ליאל:
רצתי משם, אני לא מאמינה שמצאתי את האנשים שהכי לא רציתי לראות בחיים, אני שונאת אותם! שונאת! הם שלחו אותי לאימוץ, הם לא רצו אותי, הם לא אהבו אותי אז למה שאני ירצה ואוהב אותם?!
ולירון, הייתי חברה של אח שלי?! פאקינג אח שלי!!
התעייפתי מריצה, התיישבתי בתחנת אוטובוס, ראיתי את לירון מתקרב אליי, הייתי ממשיכה לרוץ, אבל גם לו מגיע שידע את האמת, שידע שעד עכשיו הוא אהב את אחותו הגדולה ולא את החדשה, שעד עכשיו הוא חיבק ונישק את אחותו ולא ילדה מהבצפר שלו, באלי למות…
הוא התיישב לידי
״מזה היה?״ שאל והניח את ידו על שלי
״עזוב אותי״ אמרתי והורדתי את ידו ממני
״בחיים אני לא יעזוב אותך״ אמר
״אתה לא מבין? זהו!! זה ניגמר ביננו״ אמרתי עם דמעות בעניים
״אבל למה? מה עשיתי?״ שאל
״לא אתה, ההורים שלך״ אמרתי
״ידעתי, ידעתי שאסור לי להכיר אותך למשפחה שלי״ אמר והניח את ראשו בין ידיו
״זה לא קשור מפגר״ אמרתי
״אז למה?״ שאל
״כי אנחנו אותו דבר״ אמרתי
״עא?״ שאל לא מבין
״אם ניהיה ביחד ניצור מוטציה״ אמרתי
״עא?״ שאל והאוטובוס הגיע
״אנחנו אחים מפגר״ אמרתי והוא היה בשוק, הסתכלתי עליו פעם האחרונה ועליתי על האוטובוס.

נקודת המבט של לירון:
״אנחנו אחים מפגר״ אמרה, מה אחים? איך אחים? למה אחים?
אין מצב שאנחנו אחים!! אין לי אחות גדולה, אז איך יהיה לי עוד אחות?
אין בצב, זה לא נכון, ההורים שלי אף פעם לא אמרו לי שיש לי איות גדולה מאומצת! אין לי עוד אחות!!
חזרתי הביתה עצבני, איך היא הגיע לזה שהיא אחות שלי?
נכנסתי הביתה, ההורים שלי ישבו על הספה שבסלון, הזכוכיות כבר לא היו על הריצפה, התיישבתי מולם, היה שקט ארוך,
״לירון, יש משהו אנחנו מריכים להגיד לך״ אמרה שלי אמרה
״קודם אני״ אמרתי
״למה לעזאזל לא אמרתם לי שיש לי אחות גדולה? שמסרתם אותה לאימוץ? זה נכון? היא אחות שלי?״ שאלתי
״כן..״ אמרה שלי אמרה בשקט
״למה עשיתם את זה? מה הייתה הבעיה בלגדל אותה? אתם לא איזה זוג נכים או משהו? לא מסרתם אותה לאימוץ? מה הבעיה שלכם?״ צעקתי, באמת שאני לא מבין אותם
״דבר יפה אלינו, אנחנו ההורים שלך!״ אבא שלי אמר
״חבל״ אמרתי בשקט
״אבל למה עשיתם את זה?״ שאלתי
״בוא נראה אותך בגיל 17 אבא״ אמא שלי אמרה
״אם הייתם שמים אמצעי מניעה אז לא הייתם הורים בגיל 17!״ אמרתי
״אז התחיל לעבור כול גבול, תעלה לחדר שלך!״ אבא שלי צעק אליי
״לא רוצה, אני הולך למצוא את חברה שלי, סליחה אחותי״ אמרתי ויצאתי מהבית

נקודת המבט של ליאל:
״זה פה?״ שאלתי את נהג האוטובוס
״כן״ אמר ופתח את הדלתות של האוטובוס, ירדתי מהאוטובוס, הלכתי איזה חמש דקות והגעתי, אני חייבת חופש מהכול, מה׳חברים׳ שלי, מהחבר שלי, סליחה אח שלי, מההורים הביאולוגים שלי, מהכול!!