ביחד לנצח פרק 138

מצטערת שהפרק לא ארוך במיוחד
ושלא העלתי הרבה זמן פרק…
בבקשה תגיבו-אני אמשיך אחרי בערך 3 או 5 תגובות
פרק 138
נמ נייל-המשך
"כנראה שנשארנו רק אני ואתה…."
אד אמר לי
"אתה יכול להתמקם-
תבחר לך חדר…
אני הולך להביא לך את הבגדים שלך…"
אד אמר לי והלך
הוא חזר אחרי בערך 5 דקות-
מחזיק בידיו ערמת בגדים
"תבחר מה אתה רוצה ללבוש-
כולם שלך"
הוא אמר לי
"יש מברשות שיניים בארון באמבטיה-
אתה כבר יודע איפה…"
הוא הוסיף
"תודה"
אמרתי וחייכתי אליו
"לא-תודה לך-
על הכל-
אתה הצלת את בל-
ממשהו שהיה לי מתחת לאף ולא שמתי לב אליו…
ואתה היית כל כך רחוק ממנה (מבחינה פיזית) ושמת לב לזה…-"
"זאת לא אשמתך"
קטעתי אותו
הוא חייך חיוך מאולץ-
אני יודע שהוא מרגיש אשם
"תוד נייל-
שאתה נשאר כאן ועוזר לי ולבל.."
"אין בעד מה-
אתם המשפחה שלי-
בל היא כמו אחותי ואתה כמו אבא שלי"
אמרתי-
מה שנכון נכון
הם תמיד היו המשפחה שלי-
גם כשאמא של בל הייתה בחיים-
תמיד היינו משפחה אחת גדולה…
חייכתי אל אד והוא חייך אלי בחזרה
"טוב לך לישון-אתה בטח עייף"
הוא אמר לי
"תלך לישון גם אתה"
אמרתי והלכתי לחדר שבחרתי לישון בו
החלפתי בגדים לטרנינג וחולצת טי-שרט קצרה-
היה יחסית חמים…
נכנסתי למיטה ונרדמתי…
~בבוקר-עדיין נמ נייל~
התעוררתי באחד בצוהוריים-
בכל זאת עבר עליי יום קשה אתמול והלכתי לישון בערך בשלוש בלילה….
הלכתי לחדר של בל-
בודק אם היא ערה
היא עדיין ישנה
לא רציתי להעיר אותה היא בטח עייפה אחרי כל מה שקרה אתמול….
ירדתי למטה והלכתי למטבח
התחלתי להכין ארוחת צהוריים לי ולבל
הכנתי פירה עם שניצלים וסלט
הנחתי הכל על השולחן
והלכתי שוב לבדוק מה עם בל
היא התעוררה
היא הייתה במקלחת-מצחצחת
"נייל? מה אתה עושה כאן?!"
(היא ראתה אותו דרך המראה)
היא שאלה לא מבינה מה אני עושה אצלה בבית
"אד ביקש שאני ישאר לישון כאן-
הוא לא רצה להשאיר אותך לבד"
עניתי לה
היא הינהנה עם הראש
"הכנתי לנו ארוחת צהריים תתארגני ותרדי לאכול"
היא הינהנה שוב
וירדתי למטה