ביחד לנצח פרק 137

פרק 137
נמ נייל
ירדתי למטה
(מהחדר של בל-הוא בקומה השניה)
אור ואד ישבו בסלון-
שניהם היו נראים עיפים מאוד
"מתי אנחנו מתכוונים לספר לה?
לא רציתי לספר לה עכשיו כדי לא להכביד עליה"
אמרתי
"אתה רוצה אתה לספר לה?"
אד שאל אותי
"אתה רוצה?"
שאלתי אותו
"אני חושב שעדיף שאתה תעשה את זה"
הוא-אד אמר לי
"מתי אתה רוצה שאני אספר לה?"
שאלתי
"אולי מחר…
כדי שתוכלו לסיים להעיד.."
הוא ענה לי
"אם היא תסכים בכלל…
אני לא יודע איך היא תגיב-
היא כל פעם מפתיעה אותי מחדש"
אמרתי
"רוצים לשתות משהו? לאכול?"
הוא שאל אותי ואת אמא
"לא תודה"
ענינו שנינו
"זה רגע היסטורי-
שעמתי נכון?
אתה סירבת הרגע לאוכל?
פעם ראשונה"
אד אמר
והתחלנו לצחוק
"שנלך?"
אור שאלה אותי
"כן.."
עניתי לה
"בטוחים שאתם לא רוצים להישאר?
אתם יכולים לישון פה אם אתם רוצים"
הוא אמר
"לא תודה"
אור אמרה
"ומה איתך נייל-אולי תישאר פה…
\אני חייב ללכת מחר לעבודה ואני לא רוצה להשאיר את בל לכד…
בבקשה תישאר"
הוא אמר
"אתה רוצה להישאר נייל?
זה בסדר מבחינתי…"
אור אמרה מסתכלת עלי
"אמ…
אני לא יודע…"
אמרתי מתלבט
"בבקשה נייל-
אני לא רוצה להשאיר אותה לבד…
חוץ מזה עדיין יש לנו פה בגדים שלך…"
הוא אמר
"טוב…"
עניתי מחייך
"טוב מתוק…
אני הולכת
אני אדבר איתך מחר-
תעדכן אותי מה עם בל.."
אור אמרה לי נישקה אותי במצח והלכה
"כנראה שנשארנו רק אני ואתה…."
אד אמר לי