~כוכב נופל~ פרק 20(:

פרק 20~
נקודת מבט נועה:
שיר ענתה לה ׳היי׳ והם התחבקו. פתאום הדלת נפתחה וראיתי את .. ׳כפיר!! מה אתה עושה פה ?!׳
———————————-
נקודת מבט הדר:
׳כפיר!! מה אתה עושה פה ?!׳ נועה צרחה. היא כמעט קפצה עליו משמחה.. הוא העביר על פניי את העיניים הכחולות שלו, ואז הרכין את ראשו. ~סליחה~ הגיתי את המילה עם השפתיים. הוא לא ראה אבל קיוויתי שהוא הבין את המבט שלי כשחיבק את נועה, ואז בא לחבק אותי. ׳אנחנו צריכים לדבר..׳ הוא לחש. ׳אני בצרות..?׳ לחשתי, כמעט בלתי נשמעת בזמן שהוא התרחק ממני. קיוויתי שהוא יצחק. אם הוא שמע, הוא לא הגיב. ׳אז מה?׳ נועה חייכה. ׳התגעגעת אליי?׳ היא קרצה. למה לי אין גומות ? למה אני לא יכולה לקרוץ לו עם חיוך כזה .. למה אני כזאתי מכוערת ? זה ממש לא פייר! היא כלכך יותר שווה ממני .. איך הוא אמור לבחור בי?? וגם למה שהוא בכלל יחשוב לסלוח לי ..? הוא בטח שונא אותי עכשיו!! למה שיקרתי לו ?! למה.. 
׳טוב נסיכה אני שניה צריך לדבר עם הדר..׳ הוא אמר לנועה, מחייך. גומות. עיניים כחולות. שיער חום פרוע. כאילו.. כאילו לא אכפת לו מכלום. מין ילד רע כזה, אבל בצחוק.. הכל אצלו באיזי, בצחוקים, זורם. כמו ילד קטן ותמים. יצאתי אחריו מהחדר. הוא עמד קרוב, מספיק כדי לנשק אותי. היה קר והאויר שיצא לו מהפה היה לבן. 
׳ל..למה..?׳ הוא הסתכל לי בעיניים, כאילו מאוכזב. ׳למה..?׳ הוא לחש.
כי אני אוהבת אותך !! רציתי לצעוק. אני.. אני אוהבת אותך .. מה כלכך קשה להבין.. עצמתי את העיניים, מדמיינת נשיקה. אבל במקום זה פקחתי אותם והרמתי את ראשי. 
׳נועה אוהבת אותך.׳ אמרתי. ׳שיקרתי. פחדתי ש… שכבר לא ניהיה שלושתינו. פחדתי שזה יהיה רק אתה ונועה, כל הזמן, ואני לבד. חשבתי שכבר לא ניהיה חברים ולא רציתי לאבד את שני החברים הכי טובים שלי.. חשבתי רק על עצמי ו.. ואני מצטערת..׳ לא יכולתי להסתכל עליו. אבל הוא חיבק אותי נתן לראשי לצנוח בעדינות על כתפו. לא אמרנו כלום זמן שנראה כמו כלום ונצח באותו זמן, ואז הוא נפרד מגופי והביט בעיניי. 
׳פשוט תשכחי מזה, טוב?׳ הוא חייך. הודיתי לו בליבי על מה שעשה. ההקלה שטפה אותי כשחיבק את כתפי ועשינו את דרכנו אל החדר, מחובקים. הייתי גאה בעצמי. ההקלה שחררה אותי להנות. מאוחר יותר ישבתי בחדרי בעודי תוהה אם עשיתי את הדבר הנכון. הסתכלתי לחלונה של נועה, האור כבוי. כיביתי את האייפון והלכתי לישון. 
—————————————
נקודת מבט נועה: 
היה אחד הכייפיםם!! הערב הכי טוב מאז שהגעתי למקום הזה. ישבתי על המיטה בחדר תוהה על מה כפיר והדר דיברו. הם חזרו שקטים כאלה.. אבל לא כועסים. כאילו יש להם סוד. פתחתי את הווטסאפ. 
-הדרושש תעני שניהה
-מהה יצורה שלי
-את וכפיר ..?
-מה אני וכפיר ?
-נו יא קופיף אתם ביחדד♥?
-לא. מאיפה הבאת אתזה ??
-סתתםם(;
-מה סתם(; אין בינינו כלום ימדמיינתת
-אזזז? 
-מה אזז?
-אזז מה עשיתם שחזרתם כזה בשושו?
-מי חזר בשושו ? 
-את וכפירר(; 
-יא אינבצילית תני לישון
-האא ואת ישנה
-כעע למה לאא .
-בארווור
-טוב מה אני חייבת לך?? 
-200 שקל
-יופי נועה
-וגם הסבר נוו בחייאת
-טוב הנה הסבר
-יאללה
-דיברנו על המתנה ליומולדת שלך. 
-חח לא נכון
-כעעע מה את רוצה? לא מספיק רומנטי?
-טוב יא אינבצילית 
-אל תאמיני שלא תצטרכי לאמץ ת׳מוח שלך יא יצורהה
-משתגידי מכוערת♥ הלכתי למועדון המשותף ביי xx ttyl 
***הערה קצרה יש מועדון בנות, מועדון בנים ומועדון משותף***
-טוב ביי לילה טוב יא ילדת מבחנה♥♥
סגרתי את הווטסאפ. חייכתי. קמתי, התלבשתי גופייה שחורה וחצאית מתנפנפת מיני בצבע ורוד מרקר ועקבים שחורים דיי גבוהים עם שרוכים. התאפרתי ויצאתי.
׳סופ את נשארת יפה שלי׳ חייכתי אל הכלבה המושלמת שלי. 
סגרתי את הדלת מאחורי ויצאתי החוצה לחושך. היה קיץ אז לא היה כלכך קר אבל היה לי מעיל שחור ארוך ששמתי על הוו שהיה בכניסה. 
ישבתי על הבר ליד אחד הבנים מהחדר של אח שלי ששרק ׳אחות של סתיו הא? כוסיתת׳ התעלמתי והלכתי לרקוד. היה כיף אבל אחרי כמה שירים התחיל לשעמם וחזרתי. הפעם ישבתי ליד שמיניסט שקרץ לי והחתיך שתפס אותי כשנפלתי (זה שלא נתן לי ללכת). הוא התחיל לדבר איתי והיה ממש כיף. הוא בכלל לא היה כמו שציפיתי שיהיה, אחרי שנתקלתי בו. 
׳היי. אני מכיר אותך.׳
׳ואני מכירה אותך׳
׳אז באלך לרקוד?׳
׳למה לא?׳ צחקתי. הוא החזיק לי את היד והוביל אותי לרחבה. רקדנו עד בערך 12 ואז חזרנו לבר. היה אסור אלכוהול בפנימיה אז לא שתינו (רובנו היינו מתחת ל18). היה יום שבת אבל לא היו לימודים בראשון השבוע בגלל החופש מחצית אז כולם כמעט היו במועדון (לא הייתי שם מחצית פשוט הגעתי באמצע השנה). ממש נהנינו ובערך ב2 חתכנו והוא ליווה אותי לחדר. הלכנו דרך הדשא והיה נעים כזה.. לא קר ולא חם. פתאום המזרקות התחילו ורצנו משם הכי מהר שאפשר. הייתי על עקב דיי גבוה ונפלתי, ואיתי גם דן (החתיך). שכבנו שם אחד ליד השני ואז התקרבנו והוא נישק אותי..