מה רע בלהיות עצמך?! פרק 22

עברו כבר שלושה חודשים מאז ההתאבדות של שירה. אני המשכתי כמה שאפשר בחיים. דויד חזר למצב הרגיל לזיין ולזרוק אני לא יודעת מה היה כתוב במכתב אבל זה גרם לו לחזור לשגרה אז למי אכפת. ולידור בכלל מצא לו חברה יפה קוראים לה חן חמודה כזאת.
"רוני אולי תפסיקי לישון ותתחילי להקשיב לי" המורה צעקה עליי. הקפיצה לי את הלב הזונה הרמתי מהר את ראשי והסתכלתי עליה.
"את חייבת להתחיל להקשיב בהתחלה וויתרנו לך בגלל המוות של שירה אבל די כמה אפשר?" היא אמרה
"יא חתיכת מפגרת סתמי! אני לא מקשיבה לך כי את חתיכת קבב מצפצף!" צעקתי עליה
"רוני!! " לידור לחש לי בעצבים בזמן שאספתי את הדברים. שמתי את התיק על הגב ויצאתי מהכיתה. רצתי לגבעה הנחתי את ראשי על התיק שמתי אוזניות ונתתי לדמעות לרדת.
" את יודעת שאת רצה ממש מהר" אמר לידור אחרי שהוציא לי את האוזניות מאוזניים.
"אני יודעת ואל תדאג אני אתנצל בפני המורה" אמרתי והרמתי את עצמי לישיבה
איך היא הגיבה למה שאמרתי?" שאלתי אותו
"היא לא ידעה איפה לקבור את עצמה" הוא ענה משועשע. גיחכתי מעט ובהיתי בדשא.
"על מה את חושבת?" הוא שאל אותי
"סתם דברים" אמרתי
"כמו?" הוא שאל
"בא לך לצאת למסיבה הערב?" שאלתי אותו
"רק אני ואת?" הוא שאל
"כן" עניתי
"בכיף" הוא ענה
"מעולה אז כמו פעם שעברה אני באה לישון אצלך ובלי מילה לדוד" אמרתי
"בטח" הוא ענה

"נו רוני" לידור צעק לי מחוץ לחדר
"שניה אני יוצאת" אמרתי לו השפרצתי בושם סידרתי שיער ופתחתי לו את הדלת
"ואוו את כוסיתת!" הוא אמר
"תודה גם אתה חתיך הורס" אמרתי לו
"יצאנו?" הוא שאל
"כן" עניתי. לקחנו מונית נסענו למועדון ונכנסנו בלי בעיה.
"בוא לבר" אמרתי לו
"לא לשתות הרבה" הוא אמר
"נו באתי לפה להנות ולשכוח" אמרתי לו
"טוב את שותה בדיוק כמוני" הוא אמר ולקחנו כמה שוטים ביחד
"יאללה בוא לרקוד" אמרתי ומשכתי אותו מהיד לרחבה. רקדנו צמוד מאוד.
"אתה יודע משהו?" שאלתי אותו צוחקת
"מה?" הוא שאל
"זה מעצבן אני אוהבת אותך אבל אתה לא אוהב אותי" אמרתי לו
"אני כן אוהב אותך" הוא אמר
"אז למה אתה לא מנשק אותי?" שאלתי אותו
"כי יש לי חברה" הוא אמר
"אם היית באמת אוהב אותי לא היית איתה" אמרתי לו
"את שיכורה את לא יודעת מה את אומרת" הוא אמר
"אני לא שיכורה ואני אוהבת אותך! " אמרתי לו
"רוני אל תהרסי" הוא אמר
"אתה הרסת את זה כבר לפני" אמרתי והתרחקתי ממנו
"רוני" הוא אמר אך זה לא עזר לו נעלמתי לו מבין כל האנשים יצאתי מהמועדון הורדתי את הנעלי עקב ורצתי. לא יודעת לאן פשוט רצתי כאבו לי הרגלים אבל זה לא עצר אותי רצתי עד שהגעתי לחוף הים וישבתי על הגבעה שמשקיפה לים. והתחלתי לשיר
Can't you see that I'm the one who understands you '
Been here all along 
So why can't you see 
You belong with me 
Standing by and waiting at your back door 
All this time 
How could you not know 
Baby you belong with me 
You belong with me '
החלו לרדת לי דמעות אבל למי אכפת במילא אין כאן אף אחד שיראה אז נתתי להן להישאר על הפנים שלי.