אהבה שורפת- פרק 1

~עדן~
עברו 10 חודשים מאז. התחלתי חיים חדשים. השתקמתי.
עברנו דירה למקום אחר. שלא היה לי מצב כלשהו בעולם לראות אותו. לפגוש בו.
הייתי שמחה
אפילו כבר מחקתי את המספר שלו מהפלאפון. שזה אומר שבאמת עברתי הלאה.
דבר אחד לא הבנתי.
אותו יום. המצית ההיא שהוא השאיר לי על השידה. אני יודעת שזה היה הוא. למה מצית למה?!
אם הייתי יודעת מה זה אומר… באמת שלא הייתי שואלת. הייתי מתעלמת וזורקת את המצית הזו-יקרה ככל שתהיה- לאלף עזאזל… אם רק הייתי יודעת לפני….
~מיכאל~
אהבתי אותה והיום כבר לא.
אני שונא אותה. לא יודע למה.. אני זה שפגעתי בה. שהכאבתי לה. אבל אני שונא אותה.
חודש לפני שהם עברו דירה, הלכתי אליה בפעם האחרונה לבית. לא נתנו לי להכנס. כעסו עליי או משו. צודקים, גם אני הייתי כועס במקומם.. הקיצ, בסוף נכנסתי וכשראיתי את השיער שלה זרוק כך משתלשל מהמיטה לריצפה ושמעתי את השיר הזה… משו באנגלית. באותו רגע שנאתי אותה. על הכל… לא יודע למה, אבל הכנסתי את היד לכיס והוצאתי את המצית היקרה, שעלתה לאחי 1200 שח, והשארתי אותה על השידה.
נראה לי שהמצית רק מסמלת את השנאה שלי אליה. כמה שאני כועס עליה. על עצמי שלא שמרתי עליה. על כמה שבא לי לשרוף את הכל.
כאן עלה בי רעיון….