מה אני רוצה?
תמיד רציתי חד קרן.
כזה צבעוני, מנצנץ בימים השטופי שמש של ישראל.
הייתי יושבת עליו, רוח הולמת בפניי, חיוך נפרש על פניי. חיוך אמיתי.
חיוך של אושר.
ואז הייתי חוזרת לחיים האמיתיים, הכואבים, שמצליפים לי בלי הרף.
הייתי פוקחת את עיניי, למשמע האנשים שמעירים אותי מן חלומותיי.
הייתי רוצה שהאנשים יעזבו אותי, ובו זמנית אני רוצה להיות מוקפת בהם.
אני אשמח לשבת לחלום בהקיץ.
אך גם אשמח לספר את חלומותיי לאחד מהם.
מה עוד הייתי רוצה?
הייתי רוצה ליצור. ליצור חיים, ליצור עולמות, ליצור שמחה, לבנות אותה לבנה-לבנה עד שתהפוך לחומה חסונה.
לפעמים הייתי רוצה פשוט לישון, ולא להתעורר לעולם.
לפעמים, הייתי רוצה להפסיק להרגיש גם את מה שנשאר,
כי גם זה קשה מידי.
הייתי רוצה ללכת, ולא לחזור.
להיכנס לעוד אחד מהעולמות הקסומים שבספרים,
ולהישאר שם. איתם. מוקפת אנשים שיאהבו אותי גם חזרה.
תגובות (2)
וואו. יש לך כתיבה מדהימה.
בהחלט מגיע לך דירוג חמש !
לדעתי אין מה לשפר, זה מצוין וכול כך יפה.
במיוחד הפיסקה האחרונה :))
יש לי שאלה…
כאב לך כשנפלת מהשמיים וקיבלת את מילות השיר?
שיר מושלם, עם משמעות מדהימה. לא אהבתי, התאהבתי.