הסיפור הראשון שלי עם וואן די… פרק חמש עשרה

נ.מ נעה
(תשימו ברקע את השיר falling awake-gary jules)
שמעתי את המשפט יוצא מהפה של מאיה וכול עולמי התהפך, למה דווקא לה זה קורה.
עדייין הייתי איתה בשיחה, התחלתי לבכות והייתי צריכה להיות חזקה בשבילה.
"מאיוש הכול יהיה בסדר, אל תדאגי אני בדרך, את יכולה להעביר את הטלפון לאבנר?" שאלתי בקול הכי אמיץ שלי, אבל הייתי נראת מבועתת. מאיה העבירה את הטלפון לאבנר.
"היי נועוש. תקשיבי אני חייב שתבואי להיות איתנו אני ומאיה לא נחזיק מעמד רק שתינו." הוא אמר אבל שמעו שהוא ממש מודאג.
"אין בעיה אני בדרך" אמרתי מהר וניתקתי את השיחה, נראתי ממש מבועתת.
"נעה , נעה הכול בסדר?" זאין שאל כי הוא היה מאוד מודאג.
"לא! כלום לא בסדר" אמרתי בבהלה ומשכתי אותו לכיוון האוטו, נכנסנו לאוטו וישר אמרתי לו שיקח אותי לבית חולים.
"אין בעיה, אני יקח אותך רק את מוכנה לספר לי מה הבעיה?" זאין שאל.
"החברה הכי טובה שלי נשואה לאחי אבנר והיא בחודש התשיעי להריון היא אמורה ללדת מחר, ואני צריכה להיות איתה בחדר לידה, כי אמא שלה נהרגה שהיינו בנות שש עשרה, אבל עכשיו יש סיבוכים והיא באמבולנס" אמרתי את הכול רק שאת המשפט האחרון אמרתי ממש בבכי.
"יואו סקיפי לא היה לי מושג, את רוצה שאני ירד איתך לבית חולים" הוא אמר כי היינו ממש 2 דקות משם.
"לא, אתה סתם תמשוך איתך מלא צלמים. אתה מבין נכון?" שאלתי
"ברור, ברור שאני מבין רק תבטיחי לי שתעדכני אותי ואם את צריכה משהו שתבקשי ממני בלי להתבייש. טוב?" הוא שאל. אין הוא ממש מדהים.
"מבטיחה" אמרתי נתתי לו נשיקה קטנה, וירדתי מהאוטו.
רצתי לתוך הבית חולים ישר לקבלה.
"שלום איפה נמצאת מאיה? היא באה עכשיו באמבולנס עם סיבוכים בלידה?"
"היא בהכנות לחדר ניתוח, את נכנסת איתה?" הפקידה שם שאלה אותי.
"כן" עניתי בלחץ.
"אוקי,, טיילור תיקח אותה לחדר ניתוח אחד." בא איש אחד
"בואי איתי"
"אוקי.." הלכנו ודי מהר הגענו לשם הוא הלביש אותי בבגדים של חדר ניתוח והכניס אותי בדיוק עמדו להתחיל. הלכתי לעמוד ליד מאיה.
"היי מאיוש יהיה בסדר." אמרתי והרגעתי אותה.
"לא, לא יהיה בסדר " היא ענתה
"מאיוש אסור לך לחשוב ככה" עניתי ואז הסתובבתי לאבנר ולחשתי לו מה יש לתינוקת, והוא אמר לי שהיא לא נושמת בכוחות עצמה. רציתי פשוט להתחיל לבכות אבל ראיתי שהתחילו בניתוח ואסור לי להלחיץ את מאיה יותר ממה שהיא גם ככה לחוצה.
אחרי רבע שעה שמנתחים אותה ואני ואבנר מנסים להרגיע אותה ראינו שהוציאו את התינוקת וישר לקחו אותה לניתוח אחר שאנחנו לא יכולים להיכנס. אמרו לנו שהיא מנותחת עם המנתחת מספר אחת. בנייתיים תפרו את מאיה והעבירו אותה לחדר להתאושש. היא ביקשה ממני ללכת לבדוק מה עם התינוקת. ושהלכתי לבדוק אמרו לי שהיא תחייה אבל מצפה לה התאוששות של שבוע לפחות, כול כך הוקל לי והלכתי לספר למאיה ואבנר.
נכנסתי לחדר שלהם והם ישר הפציצו אותי עם מלא שאלות, חייכתי ואמרתי להם
"תקשיבו, יש לה שיקום ארוך של שבוע בבית החולים ואז חודש בבית , אבל היא תחיה"
ברגע שאמרתי שהיא תחיה הם חייכו וממש הוקל להם.
אבנר ישר אמר למאיה "שמעת יערה שלנו תחיה , היא תחיה."
"רגע אתם קוראים לה יערה?" שאלתי לא מבינה כי בהתחלה הצעתי את השם הזה והם לא כול כך אהבו אותו.
"כן אנחנו נקרא לה יערה כי בלעדייך לא היינו עוברים את זה" מאיה ענתה וכול כך התרגשתי.
"אני הולכת להביא לשתות. מאיה את רוצה משהו?" שאלתי
"כן אני רוצה מיץ תפוזים, ואני קפה" אבנר גם ענה
"אתה מודע לכך ששאלתי את יערה ולא אותך?!" אמרתי בצחוק. ויצאתי מהחדר.
בדיוק זאין התקשר, איזה מתוק הוא באמת דואג.
"היי נעה הכול בסדר? אתם צריכים משהו?"
"הכול בסדר התינוקת תשרוד, ואני חושבת שאני יצליח לשרוד עם האוכל המגעיל שיש פה" אמרתי.
" אני שמח שהכול בסדר, את צריכה שאני יאסוף אותך?"
"לא אני נשארת לישון פה כי אבנר צריך ללכת, ואני לא רוצה שהיא תהיה לבד. אבל אם תוכל להביא לי בגדים זה יהיה נחמד?"
"ברור חצי שעה אני שם. באיזה חדר אתם?"
"קומה שנייה חדר 22"
חזרתי לחדר עם השתייה.
" נעה אני חייב ללכת אני יחזור בבוקר, את יכולה להישאר לישון איתה כן?" אבנר וידא איתי.
"כן ברור אין לך מה לדאוג." אמרתי לו והוא נתן לי נשיקה על הלחי ויצא.
אחרי חמש דקות זאין הגיע. ונכנס לחדר, מאיה לא הבינה מי זה.
" היי זאין תכיר זאת מאיה." אמרתי.
"נעים מאוד להכיר אותך." זאין ענה "הנה הבגדים שביקשת" הוא אמר ונתן לי את התיק. " ובגלל שהתלוננת על האוכל הבאתי לך ולמאיה פיצה" הוא אמר והוציא פיצה.
" אין עלייך" אמרתי לו ונתתי לו נשיקה קטנה על הפה.
"תגיד זאין, אתה מוכר לי יכול להיות שנפגשנו פעם?" מאיה שאלה.
" אני מוואן דיירקשן"
"אהה" מאיה ענתה.
"טוב אני חייב ללכת. היה נעים להכיר אותך מאיה. ונועוש אם את צריכה עוד משהו את ישר מתקשרת אליי"
"אוקי" אמרתי ונתתי לו נשיקה בלחי והוא יצא מהחדר.
" אוקיי את רוצה להסביר לי מאיפה את מכירה אותו? ולמה את מנשקת אותו?" מאיה שאלה, רואים שהיא צמאה לרכילות כמו תמיד.
"הופה אני רואה שחזרת לעצמך."
" ואוו אל תשני נושא ועכשיו תעני לי על השאלות שלי"
"טוב טוב, אז לקחתי את רמה להופעה שלהם ובסוף ההופעה שלוש אנשים שיכורים העיפו והוא עזר לי לקום . הוא ביקש ממני את המספר טלפון. וזהו אנחנו כמעט חודש ביחד" אמרתי ומאיה נעצה בי מבט.
"ואיך אני לא ידעתי על זה כלום?"
"כי לא רציתי להטריד אותך" אמרתי וידעתי שהיא תתעצבן עליי.
" מעכשיו את לא מחסירה ממני פרט! יש?" היא שאתה בעצבים.
"יש יש . טוב יאללה כבר 12 בלילה בואי נלך לישון ומחר נמשיך תדבר, ונלך לראות את יערה" אמרתי לה והיא נרגעה.
" אוקי.. לילה טוב" היא ענתה לי
" לילה טוב" אמרתי ושתינו הלכנו לישון.
-לילה טוב-