כוכבת פרק 3

כשקראו לי ביקשתי להיכנס לבד, שיינה נעלמה ואני נכנסתי לחוצה אבל פחות מתמיד.
"שמך?" שאלו אותי ואני התבלבלתי לשנייה עם האנגלית והעברית אבל לבסוף הצלחתי לענות: "אניה רו."
"גיל?" שאל איש כושי מבוגר. "ארבע עשרה בקרוב." מלמלתי.
"באת להיבחן לתפקיד?" האישה שישבה משמאלו שאלה בקרירות. "אלסה." עניתי.
"טוב, את רשאית להתחיל." היא הנהנה ואני מיהרתי להתחיל בטקסט, למזלי יש לי זיכרון מדהים ולא הייתי צריכה להביט בו אפילו פעם אחת, בעודו נח על השולחן לאחר ימים שבהם אחזתי בו בלחץ וניסיתי לזכור הכל אני הצלחתי להגיד את כל השורות של הטקסט שלי בשלושת המערכות הראשונות עד שהם עצרו אותי.
"לא שזה לא טוב, אבל כמה את מתכוונת להציג בפנינו? כמה מערכות?" שאל הגבר.
"כמה שתרצו. אני זוכרת הכל." אמרתי והם החליפו מבטים וחייכו, יכולתי לראות שיחה שלמה בשלושת המבטים שהם החליפו.
"טוב, אנחנו נתקשר אליך אם נרצה שתבואי לאודישנים הבאים." הם אמרו ואני הנהנתי ויצאתי.
חזרתי הביתה ואמרתי לכולם שהייתה חופשה נפלאה, בשבועיים הבאים לא הפסקתי לאכול את הציפורניים שלי מרוב מתח.
דיברתי עם שיינה הרבה, היא סיפרה לי בפרטי פרטים איזה מטומטמת היא הוציאה את עצמה באודישנים ולאחר שבועיים כשקיבלתי את השיחה מהמפיקים שהודיעו לי שעלי להגיע לעזריאלי בעוד חודש למבחנים הבאים התקשרתי ישר לשיינה.
היא לא נשמעה מופתעת לגבי העובדה שלא קיבלה שיחה אלא יותר לגבי העובדה שהם הולכים לעשות את המבחנים הבאים בישראל שלפי דעתה זה 'חור חסר תועלת'.
"כנראה הרבה אנשים מישראל עברו את המבחנים." אמרתי והיא הסכימה.
כשהגעתי לעזריאלי ציפתה לי הפתעה, מספר המועמדים היה גדול משחשבתי והרוב היו לא מישראל, מצאתי רק שלושה אנשים מישראל ואף אחד מהם לא נבחן לתפקיד אלסה.
גיליתי שיש שלוש מאות מועמדים, לאחר המבחנים האלו המספר צומצם למאה ואז לחמישים, במבחנים האחרונים היו עשר בנות שנבחנו לתפקיד אלסה.
ואני הייתי אחת מהן.