סיפורי ערסים :) אלירן ותהל עונה שנייה פרק 7

עונה שנייה פרק 7 :)

– " מזל שלא באת נישבעת לך , המבחן הלך חרא " דיברתי עם מאי בפאלפון.
" וחוץ מזה , איך עבר היום ? " היא שאלה.
– " משעמם , כמו החיים שלי " גיחחתי.
" עוד פעם את ? " שמעתי מישהו אומר לי כשהגעתי לתחנה.
הסתובבתי לראות מי זה , ההוא מפעם קודמת.
– " זכית בפעם השנייה לראות אותי " אמרתי לו וחזרתי לפאלפון.
" וואלה " הוא חייך חיוך ממזרי.
– " טוב אחותי , אני אדבר איתך כבר " אמרתי וניתקתי.
" איזה כבוד.. ניתקת בשבילי ? " הוא אמר וחייך חיוך ציני.
– " רק בשבילך " החזרתי ציניות.
" טוב שבי , אני לא יאכל אותך " הוא אמר.
– " מבטיח ? " שאלתי והתיישבתי.
" את מתכוונת להגיד לי איך קוראים לך או שאני אמור לנחש ? " הוא שאל אחרי כמה שניות של שקט.
– " אתה בקטע של ניחושים ? " קיווצתי גבות.
" לא " הוא ענה.
– " אז למה אתה מציע ? " גילגלתי עיניים.
" מה ? טוב את מתכוונת להגיד לי איך קוראים לך ? " הוא חזר שוב , כולו הסתבך.
צחקתי. אני אוהבת לשגע אנשים.
– " תהל , לך ? "
" עומר " הוא אמר.

– נקודת המבט של אלירן –
" יאלה , הגיע הזמן לראות אותך בעבודה " ברוך אמר ונכנסנו למכונית.
– " טוב מה אנחנו ביום הזיכרון מה השקט הזה ? " שאלתי והדלקתי רדיו.
בדיוק התנגן השיר יסמין של הפיל הכחול.
זה השיר שלי ושל תהל.. זה השיר שהקדשתי לה בשמונה חודשיים שלנו ביחד.
השיר הזה לא עשה לי טוב..
– " בעצם הכי טוב שקט " אמרתי וכיביתי את הרדיו.
" למה כיבייתתתת , אני חולה על השיר הזה " הוא אמר והגביה על הכי חזק.
' יש לי רק דבר אחד לומר לך ומכל הלב , את הכי טובה בעולם ' בדיוק המשפט הזה התנגן.
– " אינעל דודה שלךךך " אמרתי.
– " ומה אתה שומע כמו חולה נפש ??? " צעקתי והמנכתי.
הוא שתק , אני שתקתי.. רק המוזיקה התנגנה.
המילים חילחלו לי עמוק עמוק ישר לנשמה , פתאום כל הזמן הזה שהיינו ביחד רץ לי מול העיניים.
הרגל שלי התחילה לרעוד , שונא להיזכר בזה.
שונא להתגעגע.
– " מזה לאן אתה פונה ?? " נכנסתי לפוקס ישר אחרי שקלטתי שהוא פונה לשכונה של תהל.
" העשירים פה עושים לנו צרות " הוא אמר.
– " אני לא נכנס איתך לשכונה הזאת " אמרתי.
" מה יש לך כוסעמק ? כבר שבוע שאתה מתנהג כמו לא יודע מה " הוא צעק ועצר את המכונית.
– " תשלח להם מכתבי איומיים , מה אתה הולך כמו כלב לבית שלהם ?? " צעקתי.
" כלב יבן זונה ? תזהר עם המילים שלך " הוא צעק והתניע את המכונית בעצבים.
– " ממתי העשירים מלווים מאיתנו כספים ? " צעקתי.
" איך אתה חושב שהם נהיו עשירים ? בזכותנו " הוא צעק ועצר ליד איזה בית.
כמה בתים ליד הבית של תהל.
" יאללה רד " הוא הרים את הקול ויצא מהמכונית.
יצאתי גם אני וקלטתי אותו מתקדם.
– " לאן אתה הולך ? הנה הבית לא ? " שאלתי והצבעתי על הבית שהחננו לידו.
" לא , הוא פה בהמשך " הוא אמר והמשיך ללכת.
– " מזה בהמשך ?? " צעקתי. בהמשך זה הבית של תהל..
" בהמשך זה אומר עוד כמה בתים ומגיעים , סעמק מה קמת לי היום נכה " הוא צעק לי מקדימה.
– " נכה לא יכול ללכת " צעקתי לו. מעדיף להישאר פה. פחדתי לפגוש אותה שוב..
" היום קמת בלי חשק לעבודה בשיט הא ?? " הוא צעק בעצבים.
" תשאר פה עדיף לכולם " הוא צעק והמשיך ללכת.
התיישבתי ליד תחנה שהייתה קרובה אליי , המפתחות של המכונית היו אצלו.
עברתי על האינסטגרם עד שהוא יחזור.
בדיוק עצר לידי אוטובוס , המשכתי להיות בפאלפון.
שמעתי צעדים , והריח.. הריח לא השתנה מאז.
הרמתי את המבט , ראיתי אותה.. הלב שלי התחיל לדפוק כמו טמבל.
היא לא ראתה אותי , היא המשיכה להתקדם.
– " תהל ? " אמרתי בשקט וקמתי מהתחנה.
למה קראתי לה כוסעמק ערסססס , היא לא ראתה אותייי בכלל.
היא נעצרה במקום ולא הסתובבה אלי , היא זיהתה את הקול שלי כנראה.
אחרי כמה שניות היא הסתובבה אלי והסתכלה עליי טיפה בהלם.
" מכירים ? " היא שאלה ובלעה רוק.
הייתי בשוק , חשבתי שלא שמעתי טוב.. הפאלפון החליק לי מהיד.
בהייתי בה , לא יכולתי להפסיק להסתכל.
" תפסיק להסתכל עליי ותענה לי על מה ששאלתי " היא הרימה את הקול.
– " לא. אנחנו לא מכירים , חשבתי שאני מכיר אותך " אמרתי והתקדמתי לכיוון המכונית.
אז זהו , איבדתי אותה ?