מחסום בכתיבה!
הקוראות הקבועות שלי בטח שמו לב שאני מעלה פרק רק פעם במיליון שנה.
וזה יכול להיות ממש מעצבן, אני רק רוצה להסביר משהו.
הסיפורים שאני כותבת הם דיי מקום פריקה, החיים שלי לא ממש קלים (אני אולי אספר פה יום אחד).
לכן כל פעם שמצטבר אצלי רגש, עוברת בי השראה לסיפור, ומשם באים הרעיונות.
לא תמיד יש לי השראה או מצב רוח לכתוב, אני קוראת לזה מחסום בכתיבה.
ועוד משהו שאני רוצה לגלות לכם, אף אחד מהמשפחה שלי, פרט לבן דוד שלי, לא קורא את הסיפורים שלי.
במספר הפעמים הראשונות שכתבתי סיפורים, נתתי לדודים ולהורים שלי לקרוא, ואו שהם אמרו לי "אין לי כוח לשטויות שלך" או שאמרו שיקראו, ואז הייתי מוצאת את זה זרוק על הרצפה או בפח.
הם גם תמיד לועגים לי ומתלוננים על הדעות שלי, על זה שכל דבר אני מסתכלת בצורה רגשית, שאני בוכה שאני מתרגשת, לעומתם.
ודיי הפסקתי לסמוך עליהם, ולכן אני לא מראה להם סיפורים שלי, או כל דבר אחר.
והיחיד חוץ מבן דוד שלי שמוכן להקשיב ואפילו נהנה להקשיב לי, זה סבא שלי, שקשה לו לקרוא והוא גם לא שומע טוב.
וכמה שאני נהנת מהתגובות שלכם ומשל חברות שלי, המשפחה זה גם חשוב, וכשהם לא מפרגנים, קצת נעלמת המוטיבציה.
טוב זהו, זו הייתה גם פריקה קטנה, וגם הסבר, אני לא רוצה שחלילה תחשבו שאני שוכחת ממכם, או מתעצלת או משהו, זו הסיבה שאני ממשיכה לאט.
תגובות (2)
אין, אני פשוט אוהבת אוותך 3>
את מדהימה ואת כותבת מדהים, אף פעם אל תיתני להם להוריד לך את המוטיבציה,
הם לא יגידו לך איך לחשוב או מה לחשוב, את הדעות שלהם שישמרו לעצמם .
לי קורה משהו דומה, אבל אני פשוט לא שמה על אף אחד פס, לא על חברים, לא על משפחה, לא על אף אחד . אני חייה את החיים שלי, איך שבא ואף אחד לא יוריד לי את המצב רוח .
האמת, גם לא אכפת לי מה חושבים עליי, אני עושה מה שטוב לי, לא אכפת לי עם יגידו עלי שאני מכוערת, גבוהה מידי, מטומטמת, מפגרת, חייה בסרט, לא מבינה כלום מהחיים שלה, משועממת, דפוקה, צוחקת יותר מידי, מתנהגת כמו בן – או כל דבר אחר .
תקשיבי לי, את צריכה פשוט להתעלם, ועם זה קשה לך, תחשבי על זה שהם עושים את זה מקנאה . תאמיני לי שאת תרגישי הרבה יותר טוב עם עצמך . תפסיקי לרצות אחרים, תרצי קודם כל את עצמך ..
אוהבת המוון 3>
וואו ממש תודה, התגובה שלך עשתה לי מצב רוח טוב, אני אנסה