שער אל המוות – פרק 5
– סטיבן –
״כן, ג׳ודי,״ אמא שלי דיברה בטלפון, ״כן. לא… הא, באמת?!״
לא רציתי להקשיב אבל לא כל כך הייתה לי ברירה.
״מה את אומרת!״ אמרה אמא, ״ותגידי… איך… איך אמבר?״
כמה שניות עברו בשקט מוחלט. חשבתי: ׳מי זאת אמבר ולמה אמא שלי כל כך פחדה לבטא את השם שלה?׳ היה ברור שהיא לא שכחה, אבל מסיבה כלשהי לא רצתה להגיד. פתאום נפל ספר מהשולחן, למרות שלא רק שלא נגעתי בו, אפילו לא הייתי קרוב אליו. אחר כך נשמע רחש. התחלתי להילחץ, אבל אז שוב שמעתי את קולה של אימי. ״טוב. הא, כן? וואו, אני לא מאמינה! אני כל כך רוצה לראות אותה!…. כן, כן, אני מבינה שאי אפשר. סתם אמרתי…. אה, בסדר. ביי-ביי.״
בעוד כמה שניות היא נכנסה לחדר שלי.
״היי״, אמרתי אוטומטית.
״סטיבן, קרובת משפחה שלנו מתחתנת. אנחנו מוזמנים לחתונה.״
״מה? חתונה? מתי? איפה?״
״פה, בשיקגו. בעוד שבוע בדיוק.״
״ו… אמא, אפשר לשאול שאלה?״
״כן, ברור!״
רציתי לשאול אותה על הכל. למה עברנו לגור בשיקגו, האם היא יודעת למה כל הדברים המוזרים האלה קורים, מי אלה – אמבר וג׳ודי, ולמה היא לא יכולה להיפגש איתן? אבל במקום זה שאלתי:
״אה… אפשר לדעת מה התוכנית שלנו? כלומר, נקנה בית, או נשכור דירה, או נגור אצל דודה שרה או מה?״
״אני עדיין לא יודעת״, ענתה אימי. ״כרגע, לפחות עד אחרי החתונה, אנחנו נישאר כאן.״
תגובות (2)
פיצהפיצהפיצהפיצהפיצהפיצה.
תמשיכי ^^
המשך!