Nothing Like Us – סיפור על הארי סטיילס הקדמה (:

"גרייס" שמעתי את אמא צועק מהקומה התחתונה של הבית.
העייפות גוברת עליי אני מנסה לפקוח את עיני אך נעצמות מעצמם אני מנסה להזכר בשעה המאוחרת שנרדמתי בה אתמול….
"גרייס פארקר, קומי מידד" צעקה בפעם המיליון
"קמהה" צעקתי בקול צרוד משינה
לא יכולתי לשמוע את הנדנודים שלה יותר… אני חייבת לקום. חייבת! טוב אולי עוד שתי דקות…
"קומי קופה אמא קוראת לך כבר שעה" אמר דילן דופק משקוף הדלת
"מה השעה?" שאלתי בקול ישנוני
"כבר 9 קומי" אמר ומוריד ממני את השמיכה
"אני לא מאמינה" אמרתי וקמתי. בכל מקרה שמי גרייס פרקר, בריטית במקור אתם יודעים הממלכה המאוחדת… בת 17 במשפחה שלי הכול הולך חלק לא חסר לנו כסף אבא שלי גיימס פארקר בעל חברת תקליטים ענקית בכל העולם והוא מנהל אותה מאנגליה, טס הרבה. אמא שלי איימי פארקר עורכת דין מובחרת באנגליה. אז כן, לא חסר כסף אבל זה לא עושה אותך מאושר… ישלי שני אחים דילן, בן 19 שיער חום חלק הוא תמיד מרים אותו מעלה עיינים ירוקות וכן אפשר להגיד שהוא חתיך אנחנו בקשר טוב אנחנו מדברים על הכול. טומי, בן 5 ילד מופרע אבל… אין אבל פשוט מופרע! הוא אוהב לעשות בלאגן והרבה ממנו והוא ממש קוץ בתחת אבל ליד הורי הוא פשוט הילד המושלם אבל אין ספק שהוא ילד מאוד יפה.
אפשר להגיד שיש לי חיים יפים… כן… אבל משהו חסר, התחושה שמשהו ממלא אותך מכל כיוון? לא קיימת….