~כוכב נופל~ פרק 18(:

פרק 18
עמדתי מולו. הרגשתי כאילו מישהו הקפיא אותי. לקח לי בערך חצי שנייה להבין: גיא בגד בי עם שיר. אני (?) בגדתי… בשיר עכשיו…? הסתכלתי לו בעיניים. עזבתי אותו בוהה באוויר, ונכנסתי לחדר.
׳לכי!!!׳ שיר צעקה, כשכרית פוגעת בקיר שלידי. ׳עופי מפה!! אני לא רוצה לראות אותך יותר!!!׳ היא בכתה. גאיה הסתכלה עליי. היא ישבה ליד שיר. היא הסתכלה לי בעיניים. מבט קשה. חזק. היא הזיזה את עיניה וחזרה לחבק את שיר. סופי התכרבלו בפינה של החדר. קראתי לה למיטה שלי וסגרתי את הווילון (יש לכל מיטה ווילון לפרטיות). אני וסופי שכבנו שם על המיטה, לבד, והרשיתי לעצמי להניח את הראש על הפרווה המסובכת שלה. לא אמרתי מילה. הם עדיין היו בחדר. דיברתי עם הדר בווטסאפ. לא יכולתי להסתכל על עצמי יותר. שנאתי אותי. למרות שהנשיקה לא הייתה אשמתי. שנאתי אותו על הדרך שהסתכל לי בעיניים בלי שום שמץ של אשמה. שנאתי אותו על הדרך שבגד בי. וגם בשיר. שנאתי אותו על כל מה שהיה. אבל הכי מהכל שנאתי את עצמי. שמעתי אותן מדברות בלחישות. בערך ב5, כשכבר התחיל להחשיך, הן יצאו. מיד התקשרתי להדר.
_______________________________
נקודת מבט הדר:
׳הלו?׳ עניתי. ׳את… בסדר?׳ שאלתי בהיסוס.
׳עד כמה שאפשר, אחרי מה שקרה עכשיו..׳ היא לחשה.
׳אני באה.׳ ניתקתי. מה הבעיה של הבנזונה הזה?! שאלתי את עצמי. לבגוד בה עם שיר, ואז לנסות לבגוד בשיר איתה? לסכסך אותן ו… ומה?! להרגיש גבר??
שמתי דאודורנט ואת הבושם של הבנים הארי אהבת חיי. הייתי עם סקיני ג׳ינס וסריג של אמריקה. שמתי נעליים גבוהות ויצאתי. ׳הלכתיייייייייי!!׳ צרחתי.
׳תחזרי ליפני 10 יש מחר לימודים!!!׳
׳אמא אני בת 17!!!׳ צרחתי.
׳ו…?׳
׳טובטוב ביי׳ טרקתי את הדלת.
יצאתי מהבית בעצבים על אמא שלי, ונתקעתי ב….