קורי עכביש – פרק 4

רוזי. 03/09/2011 705 צפיות אין תגובות

בפרקים הקודמים: רוני ילדה בת 12 שאבא שלה נהרג במלחמת לבנון השנייה.. מקבלת מאוד קשה את מות אביה.. היא מ ספרת בטלפון לחברתה הטובה מגי את מה שקרה ומבקשת לא לספר לאף אחד.. כשמגי שואלת אותה היכן ואיך נהרג אביה, היא לא יכולה לענות מכיוון שלא יודעת. והעניין מדאיג אותה מאוד..
_______________________________

פרק 4

ביום למחרת לא הלכתי לבצפר.. הייתי עומללה וממורמרת….שכבתי על מיטתי.אך העניין לגבי מותו של אבא לא נתן לי מנוחה..לכן החלטתי להשתמש בעצתה של מגי ולבדוק באתר של צה"ל ..
נכנסתי לאתר לעמוד החללים (ז"ל) השמות היו משובצים לפי שנים. לחצתי על השנה המתאימה ולפני הופיע רשימה ארוכה של שמות, לפי סדר הא' ב'….. שהיגעתי לאות ל' העצרתי ועברתי על כל השמות אך לינברנס לא היה.. עברתי שוב ושוב על הרשימה, אבל לא . לא היה…
אולי אבא באמת היה באיזו שהיא יחידה סודית.. או שאולי לא הספיקו לעדכן את הפרטים.. חשבתי לעצמי..
אבל עמוק בליבי התפתחה תקווה.. אולי הם טעו? אולי הוא לא באמת מת? אולי זה היה מישהו אחר והם חשבו שזה הוא..
גירשתי את המחשבות מראשי וירדתי למטבח בשביל לנשנש משהו..
הבית היה עפל ומעובט .. שפכתי לעצמי חלב לקער הקורנפלקס וישבתי מול הטלוויזיה. ראיתי כמה שידורים חוזרים של סדרות וכמה סרטים מצויירים ואז נרדמתי..
התעוררתי מצלצול הפאלפון..
"הלו?" עניתי כשאני מפהקת..
"איפה את?" שאלה מגי בקול עצבני
"בבית"
"אז למה את לא פותחת?"
"מה ?!"
"תפתחי ת'דלת…"
——ניתקתי את השיחה.—
והלכתי בצעדים איטיים לכיוון הדלת… לא היה לי כוח למגי עכשיו..
אבל כשפתחתי להפתעתי לא ראתי רק את מגי..
בדלת עמדה מגי,ניצה, שחר קובי וירון..
"נו מה קפאת?" שאלה שאלה מגי.
"אממ.. תכנסו ." חייכתי אליהם ופתחתי את הדלת לרווחה.
הם נכנסו.. "שמענו את מה שקרה לאבא שלך.." התחילה ניצה "והחלטנו לבוא לעודד אותך"
"תודה" עניתי ..
ידעתי שלא הייתי צריכה לספר למגי כלום! עכשיו בטח כל העולם יודע על זה..
"בטח זה נורא קשה לך " אמר קובי. " נו מה נראה ל'ך קל לה? מטומתם!! " ענה לו שחר..
שחר וקובי הם חברים הכי טובים .. הם ביחד מהגן .. הם בדרך כלל כל הזמן יורדים אחד על השני ומתנהגים כמו שני אידיוטים.. אבל לקובי יש בדרך כלל את תפקיד "המטומתם" ולשחר יורד על כל מילה שהוא אןמר ומוציא אותו עוד יותר מטומתם.. אבל לשחר יש גם את ירון שהם גם חברים אבבל פחות בזמן האחרון כי לירון יש הופעות.. ירון הוא הילד הכי חתיך בבצפר!! יש לו עור שזוף ועיניים ירוקות מבריקות.. הוא מנגן על גיטרה ושר ממש יפה.. ולפני איזה חודשיים מישהו מהטלוויזיה שמע אותו שר והזמין אותו להשתתף באיזו תוכנית של כשרונות צעירים, אז עכשיו הוא משתתף בה ויש לו כבר מעריצות וזה .. קיצור הוא כוכב מתחיל… ואני טיפה דלוקה עליו .. וזה לא בגלל שהוא נהייה כוכב.. אהבתי אותו הרבה לפני זה , אבל בחיים לא אמרתי את זה לאף אחד… אבל כרע זה לא כל כך משנה אז בואו נחזור לעניין.
" מתי אתם עושים הלוויה?" שאלה ניצה
"לא יודעת " עניתי
"מצאו את העצמות נכון?!"
"לא יודעת"
"ווואי את בטח מה זה עצובה.. אם זה היה קורא לי, הייתי מתאבדת .. "
"שששש.. אך תתני לה רעיונות." נזפה בה מגי
הבחנתי במבטו של ירון, הבטתי בו חזרה וחייכתי.. הוא השיב לי חיוך ואמר " אני ממש משתתף בצערך"
"כן גם אני !! " אמר קובי והרס את הרגע הרומנטי הזה השהסתכלנו לשני בעיניים..
רגע של שתיקה היה בחדר..
לכן הצעתי להם לשתות או לאכול.. הם ישבו בשולחן שתו קולה ואלכו בוקרס .. שתיקה מעיקה הייתה בחדר. כי לאף אחד כבר לא היה מה להגיד..רק הלעיסות הבהמתיות של קובי נשמעו..
מידי פעם הסתכלתי על ירון כדי לבדוק עם הוא מסתכל עלי אבל זה לא קרה.
פתאום צלצל הפלאפון של ניצה.. הבנו שזו הייתה אמא שלה .. כשהיא סיימה את השיחה היא אמרה שאמא שלה עוד 2 דקות באה לאסוף אותה ומי שרוצה לבוא איתה שילך איתה עכשיו..
מגי ושחר הלכו איתה, כי הם גרו קרוב.. מגי נפרדה ממני ואמר לי להיות חזקה ולהתעודד..
הם יצאו ואיתם קובי כי הוא אמר שיש לו אוטובוס..
ירון באותו זמן צלצל לאמו. כשסיים את השיחה אמר לי "אמא שלי חוזרת מהעבודה עוד 20 דקות.. חא אכפת לך שאני עדיין אשאר פה נכון.."
"לא . מה פתאום " עניתי.
"אז מה. נשארנו לבד הא?…."


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך