פאנקיפיק על הארי סטיילס – חלק 1

עוד בוקר בבית שלך ושל הארי בלונדון.
קמת לעוד בוקר רגיל במיטה ריקה, כי הארי בסיום סיבוב ההופעות שלו.
הכנת לעצמך חביתה וסלט, סחטת כמה תפוזים לכוס והוספת מעט סוכר.
"ארוחת הבוקר הרגילה שהארי אוהב" אמרת לעצמך.
לקחת את הסכו"ם והתיישבת על שולחן העץ החום.
התכוונת לחתוך את החביתה ופתאום.. נשמע רעש של מפתח בדלת.
ירדת מהשולחן, מבוהלת מעט.
"הארי?" הבטת על הבחור הגבוהה.
הוא חייך חיוך מאולץ והתקדם. הוא היה נראה עצבני ביותר.
"הכל בסדר?" שאלת. אין עונה. הארי התקדם במהירות אל חדריכם המשותף, נכנס לתוכו וסגר את הדלת.
היית מופתעת ביותר, הסיטואציה הייתה נראית לך כמו זוג אחר. אלו לא הארי ו (השם שלך).
אהוב ליבך הרגע חזר מסיבוב הופעות של שבעה חודשים, הוא מגיע הבייתה, בלי לומר מילה, ומסתגר בחדר?
החלטת ללכת אליו ולבדוק מה קורה.
"הארי." אמרת ודפקת על דלת החדר.
"הארי!" קולך הפך לחד וברור.
"הארי צא!"
ראית פתק לבן מושלך מתחת לדלת.
הרמת אותו.
'(השם שלך),
את לא מודעת לכמה שאני אוהב אותך, ואני יודע שמה שאני הולך לעשות, הולך להרוס אותך לגמרי.
אני לא יכול לספר יותר מזה, אהבה שלי, אבל תישארי חזקה, בשבילי.'
זהו. זה מה שהיה רשום.
"מה?" אמרת בחוסר הבנה. התחלת לבכות, אפילו לא יודעת על מה. פשוט בכית.
דפקת בחוזקה על הדלת וצעקת במלוא כוח את שם הבחור מיליון פעמים.
"האאארייייי!" צרחת לבסוף. הדלת נפתחה, הארי אוחז במזוודה, נושק לך על המצח ויוצא מהבית במהירות רבה.
רדפת אחריו, במורד המדרגות, בשביל, אבל הוא עלה למכונית ונעל אותה מבפנים.
הוא לחץ על הגז ונסע משם.
התיישבת ליד פתח הבית ובכית, פשוט בכית.