A-188
אוקיי אז הסבר קצר, זה סיפור עם בסיס אמיתי, הכל שמה לקוח מהחיים שלי
לפחות החלק הראשון שהוא העצוב, החלק השני זה פרי דמיוני, זה מה שאני רוצה שיהיה אבל זה כבר לא יתרפגשם לוודאי.
רק עוד משאלת לב לא ברורה ,
מקווה שאהבתם , לילה טוב :-*

חצי מהלב – חלק 2 (שווה קריאה)

A-188 19/01/2014 891 צפיות תגובה אחת
אוקיי אז הסבר קצר, זה סיפור עם בסיס אמיתי, הכל שמה לקוח מהחיים שלי
לפחות החלק הראשון שהוא העצוב, החלק השני זה פרי דמיוני, זה מה שאני רוצה שיהיה אבל זה כבר לא יתרפגשם לוודאי.
רק עוד משאלת לב לא ברורה ,
מקווה שאהבתם , לילה טוב :-*

את יושבת בחדרך, הכאב שבליבך עדיין לא עוזב.
כמה ימים, כבר שבועות, מאז שקראת את אותו המכתב ששינה עבורך גורלות.
חשבת שהוא האחד, חשבת שהוא כל עולמך.
אבל בעצם הוא עזב ולקח לך חצי מהלב.
וקשה לך לשכוח, הזכרונות את ראשך מציפים.
המילים מאותו מכתב, שאותו קרעת לגזרים.

מסך האייפון השחור שלך רוטט והמסך נדלק באור בהיר, הודעה ממספר לא מזוהה והלב שלך פעימה מחסיר.

•אני צריך לדבר איתך•

הלב שלך הולם בעוצמה, המוח שלך לא מבין מה קרה, המוח במלחמה עם רגשותייך, מנסה לדלות כמה תשובות.
לשאלות שנערמות לערמה גבוהה, לשאלות ללא תשובות.
ביד רועדת את מקלידה הודעת תשובה, באצבע חוששת את ההודעה נשלחת את רואה.

•אין לנו על מה לדבר, אמרת שתצא מחיי, אז למה את חוזר?•

הלב שלך לא יכול להפסיק להלום בחוזקה, הדמעות כבר מתחילות לשרוף במורד לחייך, ואת מוצאת את עצמך בוכה.
הבטן מתהפכת בקרבה, ומסך האייפון השחור שוב נדלק באור בהיר עם הודעת תשובה.

•בבקשה, אני חייב לראות אותך, תפגשי אותי בגן השעשועים, עשר דקות לא יותר, ואז אני אצא לך מהחיים•

ידייך רועדות, לא יודעות מה להקליד, את נותנת לאייפון להישמט מידייך על מצעי המיטה הרכים להחריד.
אחרי תמיהות רבות את לבסוף קמה מהמיטה, אחרי דקות ארוכות שהדמעות מפסיקות לרדת במורד הגרון בצריבה.
את פותחת את הארון, מתלבשת הכי פשוט שאפשר, זורקת עלייך גקט חם ומפזרת את השיער.
את לא מתאפרת, לא משקיעה, רק עשר דקות, ואת חייך הוא יעזוב במהרה.
את ממהרת לצאת מהבית, לגמור עם זה כמה שיותר מהר.
ואולי אחר כך, את עליו תצליחי במהירות להתגבר.

כל הדרך אל גן השעשועים המוכר כל כך, הלב שלך לא מפסיק לפעום בחוזקה, והדבר היחידי שאת מרגישה, הדבר היחידי שאת חווה זה את הדם זורם בעורקייך כמו סופה.
משתולל ודופק, הלב עוד שניה מתפוצץ.
ושוב בעינייך את כבר רואה את המקומות בהם אהבתם, את המקומות בהם התנשקתם, לראשונה, לאחרונה.
איכשהו את לא רוצה לשכוח את אותה התקופה היפה.
הרגליים מתחילות לרעוד שאת מתקרבת אל גן השעשועים, את רואה את המגלשות, את המתקנים החלודים.
השמים אפורים, הכל בחוץ קפוא וקר, עננים מכסים את הרקיע.
את רואה אותו יושב על הנדנדה הקבועה פניו נפולים אל הרצפה.
הלב שלך הולם בעוצמה אדירה, שאת כמעט בטוחה שמרוב השקט שבגן השעשועים הישן, הוא שומע כל פעימה בחוזקה.
את עומדת מולו, הוא ישר מרים את מבטו, העיניים המוכרות שלו מוצאות נחמה בעינייך.
ואת נזכרת את הפעם הראשונה שהוא נישק את שפתייך.
את לא יכולה להחזיק מעמד, נזכרת באותו המכתב ששינה אותך לעד.
הדמעות מתחילות לזרום לבדן, לא משנה כמה ניסית לעצור בעדן.
״בבקשה אל תבכי״ הוא לוחש בשקט, מניח את כף ידו על לחייך, מנגב את הדמעות המרות שזולגות על פנייך.
את לוקחת צעד אחד אחורה, לא יכולה להחזיק מעמד עם מגע ידיו, את מסתכלת לצדדים חושבת לאן תוכלי במהירות לברוח מעיניו.
הוא תופס בחוזקה בידך, ואת נופלת בשבי, בדיוק כמו בפעם הראשונה.
״אהובה שלי, חיים שלי, אני מצטער כל כך על מה שהיה״ הקול שלו גורם לליבך להחסיר פעימה, הדמעות שעל פנייך זולגות בלי הפסקה.
״אני אוהב אותך, תני לי עוד הזדמנות אחת אחרונה״ הוא מקרב אותך אליו,ואת יודעת שאת עומדת להיכנע שוב לקסמיו.
את נופלת בין ידיו, בוכה אל החזה הקשיח שלו.
״אתה עזבת אותי, דווקא בתקופה שאני הייתי הכי צריכה אותך כאן איתי״ לא יכלתי לעצור את הדמעות הזולגות שאת חולצתו מכתימות.
״אני כל כך מצטער, אני לא שלם בלעדייך, תני לי הזדמנות, את תראי שאני לא אאכזב אותך, בלעדייך אני רוצה למות!״ הוא לוחש אל אוזנייך, יודע שעוד כמה שניות את כבר שלו.
ואת לא יכולה יותר, הסכר נשבר, הרגשות, הדמעות, דפיקות הלב המואצות, את מוצאת נחמה בשפתיו הרכות.
נופלת בשבי אל ידיו החמות והמגינות.
״אני אוהבת אותך מעולם לא הפסקתי, לא יכולתי להפסיק, אף פעם, לא כשחצי מהלב שלי נמצא אצלך, מאז ומעולם״.


תגובות (1)

זההההה מושלםםםםםםםם3>>>

19/01/2014 13:51
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך