חוקרת לדברים קטנים

באחד מימי החופש החמימים ישבתי עם סבא שלי על הספה בסלון.
המאוורר ניסה לקרר את החדר הלוהט וכוסות הלימונדה התרוקנו במהירות, הטלוויזיה רעמה בקולי קולות מהדירה של השכנים.
"אמרי לי, מה תרצי להיות כשתהיה גדולה?" שאל אותי לפתע סבא.
חשבתי כמה דקות, הייתי אומרת לכל אדם אחר שאני לא יודעת אבל לסבא תמיד עניתי בכנות.
"אני רוצה להיות חוקרת של דברים קטנים." אמרתי לפתע.
"ומה זה אומר?" התעניין סבא והלך לשטוף את הכוסות.
"חוקרת לדברים קטנים זה אדם שחוקר את כל הדברים הקטנים והפשוטים שקורים לנו מדי יום ואנחנו לא שמים לב כי אנחנו חושבים שזה לא משנה ולא חשוב מספיק." הסברתי וסבא חזר אלי בהליכה מהירה ופרע את שיערי הקצר.
"אם כך את וודאי תהיה החוקרת הדגולה בעולם." הוא אמר וחייך.