הוא כמו סם בשבילי- פרק 2

השיעור עבר לאט כמו צב, כול השיעור דיברתי עם מור, בצלצול אלכנו לקפיטריה, קניתי טוסט והתיישבנו לאכול, עמית ואיתי התיישבו ליידנו.
"היי" אמרתי להם כשהם התיישבו לידנו
"איתך אני לא מדבר" עמית אמר לי
"זה היה בצחוק" אמרתי
"מה היה בצחוק?" מור שאלה
"היא קראה לי אפס" עמית אמר בקול ילדותי וצחקנו
"טווב ליאל עמית רוצה לשאול אותך משהו…" איתי אמר
"אע?" שאלתי והסתכלתי על עמית
"מה המספר שלך?" שאל
"אתה צריך לעבוד קשה בשביל להשיג אותו" אמרתי וקרצתי לו,
"מה המספר שלה?" עמית שאל את מור והסתכל עלייה
"050…." התחילה לומר אבל עצרתי אותה
"אמרתי לעבוד קשה!!" אמרתי וצחקתי,
"דאריי" מישהו קרא לעמית
"כבר חוזר" אמר וקרץ לי והלך
הסתכלתי על איתי ומור, הם הסתכלנו אחד על השני ללא דיבור, אני אומרת לכם יש בינהם משהו!!
"טווב אני ישאיר אותכם לבד" אמרתי מצחקקת וקמתי מהכיסא ומור חיכה אליי
"חדשה" מישהו צעק לכיווני, הסתובבתי אחורה, זה היה הצוציק הזה שאני לא יודעת את שמו…
"תקשיבי חדשה, אולי את לא יודעת מה הולך פה, אבל לי, לא אומרים לא" אמר
"אני יעשה מה שבאלי" אמרתי, מאיפה הוא בא עליי פתאום?
"את ל איודעת אם מי את מתעסקת" אמר
"אם מי שבא לי" אמרתי והלכתי ממנו….

נקודת המבט של עמית:
"אז מה המספר שלה?" שאלתי את מור כשחזרתי לשולחן, ליאל לא הייהת שם…
"עזוב אותך… היא קשה" איתי אמר לי ומור נתנה לי את המספר שלה…

נקודת המבט של ליאל:
הלימודים נגמרו, חזרתי הביתה, ב5 מור באה אליי,
"איך היה?" אבא שלי שאל אותי כשנכנסתי הביתה
"אחלה" אמרתי והנחתי את התיק על הריצפה
"הכרת חברות וחברים חדשים?" שאל
"הכרתי ילדה אחד שקוראים לה מור, שהיא באה אליי היום, בסדר?" שאלתי
"כן" אמר
"ושאר הבנות הן לא משהו…. אבל הכרתי הרבה בנים חדשים" אמרתי
"זה חשוב" אמר וצחקתי
"אני בחדר שלי" אמרתי ועליתי למעלה, נשכבתי על המיטה עם הלפטופ שלי, נכנסתי לפייסבוק, 3 בקשות חברות חדשות, מור עמית ואיתי, השארתי את כולן,נכנסתי לפרופיל של עמית, התחלתי להסתכל על כול התמונות שלו, אל תשאלו אותי איך אבל הגעתי לפרופיל של הצוציק הזה שחושב את עצמו, לירון אמסלם, אז ככה קוראים לו…. התחלתי לעבור על הפרופיל שלו, פתח פה בית זונות… הכול שם תמונות של בנות עם מחנסיי דפוק אותי וגופיות חושפות..
קיבלתי הודעה בפייסבוק משלי
'חיימשלי איך היה?'
'אחלה' כתבתי לה
'יש חתיכים?' שאלה
'לא חסר (;' שלחתי לה
'תדרי' שלחה לי וצחקתי בקול רם
שלחתי לה קישורים לפייסבוק של איתי, עמית ולירון הזה…
'אבל את לירון הזה מעצבן אותי, שונאת אותו' שלחתי לה
'הוא מוכר לי מאיפשהו… מה יש לשנוא בו?!?' שלחה לי
'חושב שהוא מלך העולם' אמרתי
'למה שלא יחשוב ככה?' שלחה
'מה?' שלחתי לה לא מבינה
'תראי איך הוא נראה!!' שלחה לי
'אבל זאת לא סיבה..' שלחתי לה
'פאק' שלחה לי
'מה?' שלחתי
'את לא יודעת מי ההורים שלו?' שאלה
'אני צריכה לדעת?' שאלתי
'כןן!!' שלחה
'מי?' שלחתי
'בר אמסלם הדוגמנית של הבית של ישראל מוכרת לך במקרה?' שאלה, הסתכלתי שוב בתמונת הפרופיל שלו, פאק, בר אמסלאם אמא שלו!! ושלא נדבר על אבא שלו..
'פאק' שלחתי לה
'אוף' שלחה לי
'מה אוף?' שלחתי
' זה לא הוגן, רק אני תקועה בבצפר של חננות' שלחה לי
'חננות כמוך?' שלחתי לה
'לאאאאאאא!!!!' שלחה
'חחחחח' שלחתי לה
'מה קורה אצלך?' שלחתי לה
'שיעמום… לא משהו מיוחד' כתבה לי
'הלכתי לאכול' שלחה לי
'ביי שמנה' שלחתי לה
'ביי קופה' שלחה לי והתנתקה ירדתי לאכול, התיישבתי בשולחן שבמטבח, אכלתי אורז ושניצך, יאמיייי, קיבלתי הודעה ממספר לא מזוהה
'מה נשמע?' שלחו לי
'מי זה?' שלחתי
'מי את חושבת שזה?' שלחו לי
'בובספוג?' שלחתי
'יש לך עוד 2 ניסיונות' שלחו לי
'פטריק?' שלחתי
'לא… יש לך ניסיון אחרון' מי זה לעזאזל??? לאף אחד לא נתתי את המספר שלי חוץ ממור, אבל זאת לא היא כי שמרתי את המספר שלה…
'לא יודעת…' שלחתי
'פגעת' שלח
'אהההה עמית' שלחתי,
'חחח כן' שלח לי, אז למה הוא לא אמר מההתחלה?!
'אני רואה שעבדת קשה מאוד' שלחתי לו
'את לא מבינה כמה…' שלח לי
'חחח..' שלחתי לו והוא התנתק מהוואטסאפ, מה הקטע?

נקודת המבט של עמית:
'את לא מבינה כמה…' שלחתי לה כשמרוח לי חיוך מפגר על הפנים
'עמיתתת!! למה אתה בטלפון?? להזכירך אתה עדיין בשיעור' המורה צרחה עליי, המפגרת הזאת השאיר אותי עוד שעה בבצפר המזדיין הזה רק בגלל שלא עשיתי שעורים…
'אני לא' אמרתי והכנסתי את הטלפון לכיס
'אל תריב איתי' אמרה ולקחה את הטלפון מיד שלי ושמה על שולחנה

נקודת המבט של ליאל:
מור הגיע אליי, ראינו סרט עם פופקורן
"את נתת לעמית את המספר שלי?" שאלתי אותה והסתכלתי עליה
"כן" אמרה
"למה?" שאלתי לא מבינה
"כי הוא דלוק עלייך" אמרה
"מה?" שאלתי לא מבינה
"את לא רואה איך הוא מחייך שהוא מדבר איתך?" שאלה
"לא יודעת…. לכי תביני בנים" אמרתי
"כן…" אמרה וחזרה להסתכל על הסרט…