שער אל המוות – פרק 3

– סטיבן –

לא כל כך כיף לעבור דירה. במיוחד לא במרחק כזה – מאריזונה לשיקגו. הדרך הייתה מאוד מעייפת, אבל למזלינו בלי שום שריפות או עבמ״ים מתפוצצים. אחות של אמא שלי – שרה רוברטס, זאת שהיינו צריכים לגור אצלה, פגשה אותנו בשדה התעופה.
לא תיארתי שלאמא שלי יש כזאת אחות. היא הייתה נמוכה ושמנה, עם משקפיים גדולות שהלכה מתנדנדת ולא ידעה שלוש מילים פשוטות: לסתום-את-הפה. או במילים אחרות, שילוב בין אישה, היפופוטם, פינגווין ותוכי מדבר.
דודה שרה הייתה עשירה: היה לה בית גדול במרכז העיר. קיבלתי חדר משלי בקומה השנייה.
התחלתי לעשות קצת סדר בדברים שלי.
הייתי כל כך עייף שלא שמתי לב שנעליים ששמתי מתחת לשולחן מצאתי מתחת למיטה, ובגדים שעוד לא הוצאתי מהמזוודה כבר היו על המיטה. חשבתי שזה מרוב עייפות, אני פשוט לא זוכר איפה שמתי מה. או שאני מתחיל לדמיין דברים. טוב, עדיף ההזדמנות הראשונה.
סיימתי להתכונן לשינה ונכנסתי למיטה. נרדמתי לכל מוכר של יללות זאבי מדבר שכל ליילה שמעתי באריזונה. רק מחשבה אחת עברה בראשי שנייה לפני ששקעתי בשינה: ׳ממתי במרכז שיקגו יש זאבי מדבר?׳