אין עדיין שם – אם אתן רוצות שאני אמשיך אז תגיבו : ) פרק שני…

התאוששות מלאה? יש.
מזוודות? יש.
מכונית? יש.
________________________

כן, כן. אני כדרך לפנימייה ממש ברגע זה.
ההתאוששות שלי לקחה יומיים בגלל כל הצלקות מיוהן בגילו אצלי. אפילו שם מעצבן יש לו! טוב לפחות אני לא צריכה לדאוג יותר שמישהו יכה אותי כל יום לפי מערכת רגילה.
הנה אני כבר נוסעת קרוב לחמש שעות. כנראה שדודתי 'המדהימה' הרחיקה אותי כמה שאפשר מביתה, ואני מכבדת החלטה זו. לאחר כשש שעות כבר ראיתי את הפנימייה מרחוק. זה היה בניין ענקי ומאוד מפואר. כנראה שצריך לשים שלט ענק על הפנימייה: לעשירים בלבד, כי זה היה באמת מקום מאוד מאוד מפואר. מסביב לפנימייה היה שדה ענק מכל צדדי הפנימייה חלקה מכל השטח הייתה שדא חקלאות והחלקה השניה כנראה הייתה סתם בכדי שבהפסקות כולם יוכלו לשחק או סתם לטייל בכדי לראות עד כמה שטח בית הספר ענק!
באמת שלא הבנתי מאיפה הם קוטפים את כל הכסף שמחזיק מקום זה מאוד יפיפה ומפואר עם רמה גבוה, כאילו שבי"ס זה מסתכל על כל בתי הספר בעולם מלמעלה. ובכניסה לבי"ס בכלל היה ואוווו ענק! הייתה מזרקה ענקית מדהימה ומצדדי הכביש היו עצים וכולם היו עגולים ונראו כמו סוכריות על מקל.
אז המכונית נעצרה, יצאתי והוצאתי את 3 מזוודותי, שבפנים בעצם היה כל רכושי, ונכנסתי…
בפנים היה הרבה יותר יפה מאשר בחוץ. כל הקירות היו עם ציורים עליה כמו במוזיאונים או בכנסיות מפורסמות. טוב אז אחרי הכל הווואווו שאמרתי בחמש הדקות הראשונות שלי בפנימייה נכנסתי למזכירות.ושמה שיבצו אותי בכיתה ואמרו לי שבכל כיתה יש רק שישה תלמידים ולומדים במחשבים ויש רק מקרנים ולא לוחות אז בקיצור לא נלמד בדפים ואלו היו חדשות מדהימות. ואז הסבירו לי שלכל תלמיד פה מצורף תלמיד מהעיר שיעזור לנו להתרכז ולהצליח בלימודים ולהתקבל לאוניברסיטה כי כנראה יש פה כמה ממש מטומטמים., אז כביכול הם יהיו אלה שישכנעו אותנו ללמוד כאלו שגם יעזרו לנו אבל הייתה בעיה: אני מאוד אוהבת ללמוד ואני ממש לא רציתי עוזר! אני תלמידה מצטיינת ואני אוהבת ללמוד.
אז נשלחתי לחדר שלי כדי להחליף את בגדי מהנסיעה ולהתקונן להשלים את השעות האחרונות ביום הזה.
כשהגענו לדלת, היא הייתה כזאת כמו מכנית. והמזכירה הסבירה לי שזאת דלת שתיתן להיכנס רק לתלמידים שלומדים בכיתה זו. אז הצמדתי את כף ידי והדלת נפתחה.
המראה שנפתח אלי היה מזעזע. 12 זוגות עיניים לא כולל בני הזוג שלהם בהו בי כאילו תפס בהם שד וחייב אותם להתכל בי או שאני הייתי הגלגל ההצלה שלהם להוציא אותם מהשיעור הסטוריה שכנראה היה נורא משעמם. אז המורה הציל אותי כמובן, הוא הציג אותי והושיב אותי ליד אותו התלמיד שצורף אלי שכנראה היה בן. וקראו לו לוק.