שלוש שכבות פרק 4

"ברוט? אולי כדי שנעצור? אני עייפה מכל המפלצות האלו וגם אתה." סיינה התלוננה לאחר שהמפלצת השישית כבר כמעט הרגה אותם, היא הביטה במפלצת קורסת והדם השחור נזל ממנה.
"לא. אנחנו חייבים להגיע לשכבה אחרת." הוא היה שטוף זיעה וכאב לו מאוד אבל הוא היה חזק בשביל סיינה שנפצעה כבר כמה פעמים בניסיון להגן עליו מפני המפלצות.
"חוץ מזה, אם לא נמצא שכבה אחרת בקרוב נמות מצמא או מרעב." הוא הוסיף וראה את הגלגלים בראשה של סיינה מתגלגלים כשהיא חשבה על רעיון.
"עצור, ממה המפלצות ניזונות?" היא שאלה.
"אני לא יודע. מה את רומזת?" הוא שאל וחיכה להסברים ארוכים שממילא לא יבין אבל במקום זה סיינה צעקה עליו לעמוד במקום ונסתה לנגוס באחד הקריסטלים, היא ירקה אותו החוצה ואז אמרה: "תאוריה מספר שתיים, אל תעשה כלום."
הוא הביט בה, מרותק, כשהיא חיפשה משהו בקירות וברצפה השחורה, היא חפרה וחפרה בקירות עד שאחד מהם התחיל להתפורר וגילה מחנה ענקי, מלא מזון, שלא נראה מעורר תיאבון אבל בהתחשב בבטן הריקה והדואבת של שניהם זה היה גן עדן.
היא נכנסה פנימה בשקט ויצאה תוך שנייה, עם שני תיקים גדולים, היא חבשה את הרגל של ברוט עם תחבושת אמיתית אבל הוא עדיין נאלץ להסתפק בקביים המאולתרות כי הם לא מצאו כביים אחרים ואז היא זירזה אותו כדי להיכנס פנימה ולקחה אותו לדלת גדולה שעמדה באוויר מעל ערימת האוכל.
היא הכניסה אותו פנימה וקפצה אחריו כשהם התעופפו בעוד צינור ארוך.