כמה זמן יחלוף עד שתפסיק דמעתי ? פרק 15

נקודת מבט דן –
שרתי לה , שרתי מהלב , באמת אני זוכר את היום הראשון שראיתי אותה , שלקחתי אותה הביתה , שנמסתי מהחיוך שלה שאני כלכך מתגעגע אליו , הסתכלתי עלייה כל השיר רציתי שהיא תקום אליי או שלפחות תחייך היא רעדה , פחדה , הלב שלה היה מרוסק , דאגתי לה , שסיימתי את השיר היא ניקתה דמעה אחת והלכה לשירותים , נשבע שהלכתי אחרייה , אבל דניאל עצרה אותי ,
"תן לה את הזמן , היא תסלח בסוף" היא אמרה ושמה לי יד על החזה כדי לעצור אותי ,
"נשבע שקשה לי אני צריך אותה ,, אמרתי שבור לגמרי .. הלכתי לבית , נשכבתי על המיטה מנסה להרדם , רצות לי תמונות בראש מאותו הלילה ,
אני חולם , חולם שיום אחד תסלחי לי אני יודע שלא הייתי בסדר , אבל עדיין יש בי את התקווה שהסיפור שלנו לא נגמר ונשאר כאן , סגור לתמיד ..
נועם הפכת אותי לשונה , אני אוהב , ממתי אני אוהב ? אהבתי את עצמי בלבד , גרמת לי להרגיש קיטשי להיות מיוחד , להיות יחיד יש בך משהו שאין לאף אחת אחרת , את מיוחדת , אני לא אוותר עלייך בקלות !

נקודת מבט נועם –
ניגבתי את הדמעות מהר , וחייכתי חיוך ענק ,
רון זה אחד האנשים שאני הכי אוהבת בעולם … הוא היה הידיד הכי טוב שלי בחיפה , לא שחררתי אותו לדקה שהיינו יחד .. היו קוראים לנו "צמד חמד" אין אין לא קיימות אהבות כמו האהבה שלי לרון ..
"מה אתה עושה כאן?" שאלתי אותו תוך כדיי חיבוק ..
"שמעתי שקשה לך , שאת צריכה מישהו" הוא אמר והסתכל עליי , וואי אין כמו רון בעולם ,
ושתבינו הוא חתיך הורס מושלם , אבל לפגוע בבת בשבילו זה עונש הוא יודע לכבד להקשיב הוא מדהים .. היא לא בנאלי וטיפוסי כמו כל הבנים .. רון הוא מושלם …
חיבקתי אותו וסיפרתי לו הכל , הוא היה בשוק חח עוד מישהו שלא מאמין על אפרת , ואז הוא סיפר לי מה עבר על אפרת בשנייה שעזבתי איך היא התרחקה מכולם נהייתה שקטה נפרדה מהחבר שלה , אז זה נכון ? אפרת באמת חווה משבר ? ואני כאן ? כועסת עלייה ? אבל בצדק !! היא שכבה עם החבר שלי !!!
"לכמה זמן באת?" שאלתי אותו מנה לקטוע לעצמי את המחשבות ,
"חמשוש" הוא ענה וחייך …
"מה ויש לך איפה להיות?" שאלתי אותו הוא יכול להיות אצלנו ..
"הוא יכול להיות אצלי .." עומר הפתיע משום מקום . עשיתי בניהם הכרות מהירה ,
"בטוח אחי?" רון שאל את עומר
"ברור , רוב הזמן אני לבד , יהיה נחמד לארח מישהו , ואם זה חבר של נועם אז בכלל" הוא אמר וקרץ לי ..
"ישששש יששש אוהבת אותך" אמרתי לעומר וקפצתי עליו בחיבוק .
"אחממ אחמממ , סליחה שאני מפריעע.." רון אמר ועשה פרצוף נעלב ,
"גם אותך אני אוהבתתתתתתת" אמרתי חיבקתי אותו צחקנו והלכנו לשבת עם כולם ,

נקודת מבט אפרת-
ראיתי שנועם מחייכת , שמחה , אין דבר ששמח יותר ממני , הייתי לרגע מאושרת , רציתי לדבר איתה , אבל פחדתי שזה יהרוס , בהזדמנות הראשונה אני אלך וידבר איתה , ופשוט הלכתי לבית , נשכבתי במיטה וכטקס לילה יומי בשבוע האחרון התחלתי לבכות , ושוב התמונות והזיכרונות הציפו אותי , רציתי להפסיק לחשוב , להפסיק לבכות , להפסיק את הרגשות אשם , להפסיק לסבול , להפסיק את זה כבר … להפסיק לחיות , הלכתי לחדר מקלחת וחתכתי לאט לאט , זה נתן תחושה נעימה , תחושה של סיפוק תחושה שהכל יהיה בסדר , ולהאט לאט התחילו הסחרחורות , נפלתי על הרצפה ומשם אני לא זוכרת כלום ,
אחרי שעה או יותר התחלתי לשמוע רעשים לא פתחתי את העיניים .. שמעתי דברים כמו ..
"אני מצטער גברתי , "היא לא תצא מזה," "הכל יהיה בסדר" "היא תשרוד היא חזקה" מה יש להם ממני , ניסיתי לפקוח את העיניים אבל ללא הצלחה , פתאום ראיתי את נועם שמחתיייייי לרגע !!!
"נועם?" שאלתי
"לא יקרתי את מדמינת את הדמות שאת הכי רוצה לראות או לבקש סליחה ," ה"דמות" אמרה
"אהה אוקי , איפה אני?" שאלתי בשיט לא מבינה ,
"ניסית להתאבד , חשבת שהחיים שלך לא טובים , יש לך הזדמנות אחרונה להתנצל או לסלוח ,"
"אוקיי מתי אני צריכה להתחיל?" אמרתי כאילו הבנתי שאני צריכה לבקש סליחה מנועם ודן ,
"מיד עכשיו ," היא אמרה ופתחתי עיניים …
ראיתי את נועם בחדר בבית חולים , יושבת לבד , מסתכלת על הרצפה ומנקה את דמעות ,
"אמממ , נועם ?" אמרתי בקול חלש
"אפרתתתתת ?! את ערה !" היא צעקה בקטנה כזה ,
"נועם …" התחלתי להגיד אבל היא עצרה אותי ,
"נדבר אחרכך , זה לא טוב לך עכשיו" היא קטעה אותי
"זה כן ,, אני רוצה לבקש סליחה העברתי אותך דבר מגעיל והכל בגלל נקמה" אמרתי לה
"נקמה ? על מה? מה עשיתי ?" היא שאלה וממש חיכתה להמשך , סיפרתי לה הכל , כל מה שקרה מהשניה שהיא עזבה את חיפה , עד השניה ש"נחתתי" בבאר שבע את כל התכנונים שלי לפגוע בה . ועד הרגע שדן הצליח להיות בין הידים שלי , על הרגע שראיתי שמדובר בנועם אחרת ועד השניה שהחלתי להפסיק לחיות , בכיתי ! בכינו שתינו ! היא חיבקה אותי ,
"יהיה קשה לי לסלוח אבל עדיין את חברה שלי ," היא אמרה ונתנה לי נשיקה !

נקודת מבט נועם –
אני לא מאמינה . כל זה היא עברה ? מסכנה שלי ! אפילו לשתף היא פחדה , אני אצליח בסוף לסלוח לה , אני אוכל בסוף , להשאיר את הפחד מאחור , אני צריכה לדבר עם דן , אבל לא יודעת מה יש לי , משהו בי אומר לי לשחרר .. אוווף נו … לשחרר אותו ?