כמה זמן יחלוף עד שתפסיק דמעתי ? פרק 14

נקודת מבט נועם-
אפשר את השבוע הזה ביותר מבואס ?
אחרי המקרה עם אפרת ודן כמעט ולא הצלחתי לישון , הייתי מפוצצת מחשבות !
מה עבר עליהם ? איך הם הגיעו למצב הזה ? למה היה לי אלכוהול בחדר ?
למה אפרת הייתה טיפה מאושרת מכל זה ? מה עבר על דן שלא זיהה אותי ?
כשאתה שואל "למה" ואין לך תשובה אתה מרגיש לא שלם , אתה נופל לריקנות ,
לדעתי אין מילה שכואבת יותר מ"למה" … אוווווף אוווף ושוב פעם אוווף …
כל השבוע אחרי המקרה לא קמתי מהמיטה הייתי הולכת למקלחת אוכלת בקושי כשאמא הייתה מתעצבנת עליי ומכריחה אותי לאכול , כל השבוע קיבלתי הודעות מאפרת ודן הם אפילו היו פה כמה פעמים אבל שיחקתי את עצמי ישנה אז הם לא הפריעו לי אבל הם לא הפסיקו לריב ..
דן האשים בלי סוף את אפרת והקטע שאפרת שתקה … ממתי אין לאפרת מה להגיד ???
הייתי עונה רק לחשובים שהם יובל עומר ודניאל שהייתי מבקשת ממנה לא לדבר עליי עם דן !
היום כבר יום חמישי , הרגשתי פחות רע .. נוו מה אני אשאר תמיד בדיכאון ? "יש המון דגים בים" …על מי בדיוק אני עובדת ? אני אוהבת את הדג הזה !!!!
דניאל שלחה לי הודעה-"היום אצלך ב-19:00 אנחנו יוצאות :)"
"אבללל , עזבי" שלחתי לה
"אין אבל ואין עזבי" היא סימסה לי
"טובבבבבבבבב" החזרתי לריב איתה זה ריב ידוע מראש… היא תנצח !!!

נקודת מבט דן-
כבר שבוע ! שבוע עבר מאז התקרית עם נועם ואפרת ,
לא ראיתי את החיוך שלה , ובכלל לא ראיתי אותה הייתי אצלה כמה פעמים אבל גם אפרת הייתה תמיד היא ישנה , לא רצינו להעיר אותה ורבנו כמו משוגעים .. זה הגיוני שאני כל-כך שונא אותה ?בנינו במקרה עצמו נועם לא מבינה שאני לא אשם ?!,מה אני אשם ? הייתי שיכור , לא באמת ידעתי מה אני עושה ! אווף אבל בהתחלה הייתי פיכח , איך לא זיהתי את המגע שלה? , הקול העדין שלה? , הנשיקות שלה ?, וכל הקטע שאני לא מבין למה אפרת עשתה את זה .. נו באמת נראה לכם שבגלל שהיא קצת "חשקה בי" היא תפגע בחברה שלה ??? ועוד בצורה כזו ??? לא יודע .. משהו פה נשמע מטורף …

נקודת מבט אפרת-
היא לא הייתה בבית ספר כל השבוע .. כל יום הייתי אצלה , אבל היא תמיד ישנה , לא יכלתי לדבר איתה , הייתי נזכרת בהכל ובוכה כמו מפגרת , נתתי לנקמה להוביל אותי , וכל הקטע שבסוף מדובר על נועם אחרת , דן גם היה פה כמה פעמים , לא יכלתי להסתכל עליו , לא יכלתי לדבר איתו הוא היה רב וצועק אבל אני שתקתי , ידעתי שהוא צודק בהכל , אני חרא חברה !!! חרא …

נקודת מבט כללית –
היום יום חמישי וזו סיבה למסיבה , כולם יצאו ,
אפרת כדי לשכוח מהכל וגם כי שיכנעו אותה .
דן כי יובל לא הפסיק לחפור לו .
דניאל כי רצתה להוציא את נועם תכננה הכל.
ויובל כי הוא אשכרה לא מבין מה קורה ,
ועומר כי השלישיה (נועם דניאל ועומר) כבר לא כמו פעם …
ואחרונה נועם כי באמת חייבים להתגבר על הכל ,
דניאל תיכננה במבנה סגור כזה מסיבה קטנה רק לחשובים ,

נקודת מבט נועם-
קמתי למראה הייתי נראת זוועה .. עיגולים שחורים ועיניים נפוחות ואדומות מדמעות , החלטתי להירגע מלאתי אמבטיה עם מים חמים ונכנסתי שמתי מסכה בפנים ופשוט נשכבתי לצלילי המוזיקה הרכה ..
ישבתי שם וישבתי שם , יצאתי שהעור שלי היה כמו שסבתא שלי ..חחחחח :)
יצאתי והתחלתי לסדר את השיער , לקחתי סיכה בצבע שחור ואבנים שחורים לקחתי את צד ימין ושמאל וחיברתי בעזרת הסיכה הייתי ניראת עדינה , שמתי מייק-אפ בשביל להסתיר את השקים השחורים עשיתי איילנר שחור דק דק שנמשך לקצה העין , שמתי אודם ורוד בייבי לא מושך עין יותר מיידי .. רציתי להיות פשוטה שמתי מסקרה מעבה בצורה עגולה .. לבשתי שמלה שבחזה היא כמו מחוך צמוד שיושבת בצורה מדויקת על החזה וכתפיות ספגטי , למטה היא טיפה מתרחבת והיא עד הברך , שמתי נעלי בובה בצבע שחור עקב עבה כזה עדינות , והייתי מוכנה , אמא נכנסה לחדר ופשוט הסתכלה עליי וחייכה .
"אחח ילדה שלי , כמה את יפה" היא אמרה וראו שהעיניים שלה נצצו מאושר
"תודה אמא , אני אוהבת אותך" אמרתי וחיבקתי אותה …
הייתי מוכנה השעה הייתה כבר 21:00 ודונה עוד לא באה, היא התפרצה לי לחדר ונראתה ממש יפה ,
היא לבשה גינס צמוד נראה לי היה קשה לה לנשום מרוב שהוא היה צמוד , גופיה לבנה ועקב לבן , כמה פשוט ככה יפה !!!
"איזה יפה את, סורי שאיחרתי", היא הסתכלה עליי בחיוך שלה , ומיד הוסיפה "אני מצטערת שבגלל אחי את סובלת ככה, אני אוהבת אותך ואני לא רוצה אותך רחוקה ממני" היא אמרה וחיבקה אותי … באמת שהתגעגעתי עלייה היא נפש שנייה בשבילי .. חיבקתי אותה חזרה וטיפה דיברנו .. ופתאום היא באה לי ביציאה …
"אני צריכה לקשור לך את העיניים אל תשאלי למה" היא אמרה ועשיתי את זה אני סומכת עלייה בעיניים עצומות , היא הובילה אותי והורידה לי את הכיסוי , נכנסנו למין מבנה והיה שם שלט גדול "נועם אהובה שלנו , את ילדה מדהימה" לא הבנתי למה כל השקעה הזו , כולם היו אבל הכי חשובים לי עומר ודניאל לא עזבו אותי , עומר ודניאל הפכו להיות מרכז חיי בבאר שבע !
כולם צחקו ורקדו ושתו הצטלמו איתי והעלו לאינסטרגם תייגו אותי והגבתי לכולם .. ופתאום נהיה מעליי צל כזה של 2 דמויות הרמתי טיפה את הראש !!! אווייי ואבווייי לי הורדתי מהר חזרה ..
"אנחנו צריכים לדבר" הם אמרו, קבעו ביחד ..
"אין לי על מה" אמרתי פשוט .. לדן ואפרת שנראו המומים גם ממני .
"אין בעיה" אמר דן הרים אותי וסחב אותי לבחוץ ואמר לאפרת להשאר בפנים …
"אהובה שלי , מלכה שלי , כל חיי , הילדה הכי חשוב… "הוא התחיל להגיד ועצרתי אותו
"אני לא רוצה לדבר איתך אתה לא מבין ?".., נתתי מין צעקה כזו אבל בגלל שהדמעות עמדו לי בגרון זה היה נשמע דיי מצחיק , הוא התקרב ותפס לי את היד עדין ולאט לאט האחיזה נהייתה יותר חזקה ..
"דייי דן בבקשה , אתה מכאיב לי תשחחר את האחיזה כבר" אמרתי עם דמעות ,
הוא קלט ומהר שיחרר אותי , "אני אוהב אותך" הוא אמר והרגשתי שזה נכון .. אבל אני לא יכולה לסלוח ,
"תזוז ממנה אבל עכשיו" שמעתי את עומר .. שמחתי שראיתי אותו , הוא לקח אותי לצד וניקה לי את הדמעות , באמת שאני אוהבת אותו הוא כמו אח בשבילי …

נקודת מבט עומר – פעם ראשונה :)
ראיתי אותה מהצד , צועקת בכאילו , כולה קטנה ושברירית כזו פחדתי עלייה מאוד , ניגשתי לשם והרחקתי את דן ולקחתי אותה , נגבתי לה את הדמעות והסתכלתי עלייה …בלי לדבר הבנתי אותה , הסכם שתיקה כזה , אני לא בחור שאוהב בת אחת אני יודע , אני בטוח !!! הבנות שעברו אצלי במיטה? חצי עולם ! , אבל בנועם יש משהו שגורם לך להתעורר , להתאהב , לרצות רק אותה , אני אוהב אות נועם !
טוב זה הזמן לשכוח מהשטויות האלה … נכנסנו פנימה ולקחתי אותה לעמדת קריוקי ישבנו שם והקשבו לזייפנים זה יצחיק אותה קצת … רק שתתן איזה חיוך !!!!!!!!!!!
ופתאום דן התחיל לשיר רציתי לקחת אותה משם אבל זה היה נראה חשוד , היא הסתכלה עליי והנהנה שהכל בסדר , היא החזיקה לי את היד בקטנה כזו אחיזה חזקה אבל חלשה היד שלה רעדה …

נקודת מבט נועם-
דן התחיל לשיר , ורק הסתכל עליי , החזקתי לעומר את היד חזק פחדתי שהדמעות יציפו אותי …
"כמה זמן רציתי
כמה זמן חיפשתי את ידך,
רק אלוקים יודע
את שעובר עלי בתוך הלב,
זוכר איך שניפגשנו
אורות העיר הדליקו את יופייך,
היבטנו בעיניים
הבטחנו שלעד לא ניפרד לא ניפרד
את אהבת חיי צעקתי
איך הרחוב עצר מתוך המבוכה
שלך לעד נשבעתי
אם תשלחי תשובה עד סוף הלילה אני כאן,
אהבת חיי צעקתי
איך הרחוב עצר מתוך המבוכה
שלך לעד נשבעתי
אם תשלחי תשובה עד סוף הלילה אני כאן.
חושב מה לא עשיתי
ואיפה כבר איבדתי את ידך
היו כבר לפנייך
אך שום דבר אלייך לא דומה
פשוט לא דומה
את אהבת חיי צעקתי…
כמה זמן רציתי
הבטחנו שלעד לא ניפרד
לא ניפרד"
ומה שהכי פחדתי קרה הדמעות התפרצו הלכתי לשירותים במקום ,
וישבתי שם , ואז נקשו לי בדלת , שמעתי קול גברי אבל לא את של דן זיהתי את הקול אבל כאילו שכחתי אותו .. לא יודעת להסביר את מה שהיה שם ….. פתחתי את הדלת ,
מה ? רון ?רון שלי ? רונייי רון ? מה הוא עושה כאן ?