Say something , I'm giving up on you – פרק 2

"ריי, נדבר אחר כך , טוב?" אמרתי לה וקמתי משם.
"רגע אבל לא סיימנו" היא צעקה.
חיפשתי אותם בעיניי, לעזאזל . הם השנייה היו כאן.
"בהזדמנות" אמרתי לריי התחלתי לרוץ לכיוון שהם הלכו אליו.
לא אלי, את מדמיינת. יש לך פשוט טראומה כלכך גדולה ממנו שאת מתחילה לדמיין דברים.
אליסון דיירמון תפסיקי. בראיין קרטר לא כאן. הוא יצא מהחיים שלך ולא יחזור!
"היי אלי" הוא תפס בידי ומנע ממני בהמשך החיפושים, בדיוק דלת חדרה של מרגרט נסגרה, קיבינימט לא ראיתי מי נכנס!
"היי" חייכתי אליו חיוך קטן ונישקתי אותו.
"שומעת, חשבתי אני וכמה חברים לנצל את היום החופשי וללכת לבאולינג" אמר בחיוך כשהתנתק ממני.
"אממממ…אני אחשוב על זה.." אמרתי לו בהתגרות והתכוונתי ללכת.
"לאלאלא , אני כבר חשבתי בשבילך ואת באה, קדימה קדימה לחדר" אמר ומשך אותי אחריו לחדר שלי.
"תתאגני, עוד שתי דקות אני חוזר ויוצאים" הוא נשק לי נשיקה חטופה על השפתיים ווהלך.
נאנחתי.
ג'ינס קרוע, חולצת בורדו נופלת עם נעלי אולסטאר גבוהות שחורות , קצת עיפרון שחור ומסקרה. אני מוכנה ועוד לא עברה דקה…
התקשרתי ללני.
"מה?" ענתה בישנוניות.
"קומי. שתי דקות את מתוקתקת בחדר שלי , אני חייבת לספר לך משהו" אמרתי לה.
"אווייש נוו אלי, זה לא יכול לחכות לעוד איזה חמש שעות שאני אשלים שעות שינה?" שאלה ואני יודעת שהיא באה לנתק ולחזור לישון.
"לני ניפרדתי מארנולד" אמרתי מהר.
"אומייגד דקה אני אצלך" היא אמרה במהירות וניתקה.
אחריי כמה דקות בודדות הדלת נפתחה.
"איך, מתי, למה?? אומייגד אומייגד , סוף סוף הילדה מקשיבה לי" היא אמרה בהתרגשות וניענעה אותי.
"תרגעי מטורפת!" אמרתי צוחקת ותפסתי בכתפייה.
"לא באמת נפרדתי ממנו , זה היה כדי לזרז אותך" צחקתיי.
"את חתיכת…אדיוטית!" אמרה ואת המילה האחרונה צעקה.
"אידיוטית?" גיחכתי.
"הולכים?" שמענו את קולו של ארנולד מאחורינו.
"הולכים לאן בדיוק?" שאלה לני.
"לבאולינג [?]" אמרתי, או יותר נכון שאלתי בזהירות, אוייש היא תכעס.
"איתו??" לני צחקה.
"מה הבעיה בי?" שאל.
"הוו מה לא בעיה" היא אמרה בכעס.
"אוקיי יוצאים" אמרתי וגררתי את שניהם אחריי אל מחוץ לחדר תוך כדי שהם מתווכחים.

"אני לא מאמינה שאני אומרת את זה על בילוי שארנולד היה שותף בו..אבל היה כיף" לני צחקה כשנכנסנו למגורי הבנות בפנימייה.
"אמרתי לך שיהיה כיף" אמרתי לה.
"כן אבל ארנולד לא היה, היה הרבה יותר כיף" מיהרה להוסיף.
בחיים שלי לא ראיתי שנאה כזאת..
"אוייש תפסיקי" אמרתי לה ונתתי לה מכה בכתף.
"הוא הפיל עליי את הכדור באולינג! יש לו מזל שהייתי עם הנעליים המסריחות האלה שהם מחלקים שם" היא אמרה בכעס.
"אבל העיקר שנהנית" קרצתי לה.
היא צחקה.
"ביי מטורפת" אמרה כשהגענו לחדרה.
"ביי שונאת חינם טיפשה" אמרתי לה.
"מטורפתתת" צעקה ונכנסה לחדרה.
בגלל שהפנימייה היא מאוד מאוד יוקרתית ויקרה וחדשה , לכל תלמיד יש חדר משלו.
צחקתי והתקדמתי לחדר.
" Say something , I'm giving up on you "זמזמתי והוצאתי את המפתח מכיסי.
אוייש נוו איפה החרא הזה.
אויי איך אני תמיד שוכחת שאני שמה אותו בתא הקטן. טיפשה. גיחכתי לעצמי.
הוצאתי את המפתח מהתיק ופתחתי את הדלת.
נשימתי נעתקה. הלב שלי התחיל לפעום בקצב לא נורמלי.
"שלום שלום" הוא אמר בחיוך הזה שלו וקם מהמיטה שלי , עלייה ישב. מתקרב אליי.
ידעתי שראיתי טוב.
"מ..מה?.. מה אתה עושה פה בראיין?"