כשראיתי את …

מהזווית שלו –
הלכתי עם ידידה לסיבוב, לפתע ניגשה מישהי וטפחה על שכמי, הסתובבתי.
"דורון?" שאלה הילדה, סקרתי אותה כמה שניות.
"היי אני מאיה" קולה התנגן באוזניי, היא שידרה חמימות וחיוכה הקורן נצץ בזוהרת הערב.
את מאיה הכרתי דרך ידידה, ועקב המרחק היחסים שלנו היו בעיקר דרך טלפון והסמסים, חיכיתי לראות אותה.
כשנפגשנו סוף כל סוף, ליבי האיץ את הדופק וראשי הסתחרר.
היא הייתה נמוכה ממני בראש בערך, גופה היה חטוב אך לא מידיי, שיערה החום והחלק גלש על כתפיה עד החזה שלה, עיניה החומות-אפורות נצצו ולדעתי היא הייתה מושלמת.
זה היה הרגע השני הכי מדהים בחיים שלי, הראשון היה כעבור כמה שנים – כשהצעתי לה נישואין (והיא כמובן, הסכימה)

מהזווית שלה –
"נו ימכוערת לכי אליו כבר" צחקה חברתי נטע.
"פאדיחות נו הוא מדבר עם מישהי עכשיו" ניסיתי לשכנע אותה לרדת ממני, אבל היא דחפה אותי לכיוונו והציקה לי עד שאזרתי אומץ לגשת אליו.
טפחתי על שכמו בעדינות והוא הסתובב. "דורון?" שאלתי, הוא הסתכל עליי קצת מוזר.
"היי אני מאיה" אמרתי, הוא חייך אליי ונתן לי חיבוק.
הסתכלתי עליו, הוא היה גבוה ורזה, עיניו היו חומות-ירוקות יפות והחיוך שלו היה עקום בדרך כ"כ חמודה.
הוא אולי לא היה חתיך, אבל אהבתי אותו.
כמה שנים אח"כ, הדבר השני הכי מדהים בחיים שלי קרה – הוא הציע לי נישואין, הראשון היה הלידה של הבן הבכור שלנו