מקובל וחנונית..איך לעזאזל? 16

בפרק הקודם:
התלבשתי שם ולבשתי את זה http://www.polyvore.com/cgi/set?id=109954084 , ירדתי למטה,לקחתי את האוכל שאמא של בן הכינה לנו,ויצאתי איתו לבית הספר.

פרק 16:
"נו המורה אבל מה את רוצה כולה אמרתי שהרגתי קרודודיל נוו" בן אמר כשהמורה הוציאה אותו מהכיתה וביקשה מימני לקחת אותו למזכירות של בית הספר.
תקציר קטן של מה שקרה בכיתה:
בן נרדם,והמורה העירה אותו.
"בן על מה אתה חולם שם?"
"על קרודודילים."
"עוף מהכיתה!"
בואו נגיד שהוא התחיל לחלום על קרוקודילים מאז הבוקר,כל היום הוא מדבר איתי עליהם.

"נו בוא כבר בן די להיות אהבל בוא" אמרתי לו,מנסה להזיז אותו מהרצפה שהוא עומד עליה ולא זז.
הוא שילב ידיים ועשה פרצוף חמוץ.
משכתי אותו שוב פעם ונפלתי על הרצפה,וקיבלתי מכה חזקה בראש.
"איההה" צעקתי.
הוא זז פתאום ובא אליי.
"את בסדר?" הוא שאל.
"לא ממש" אמרתי והוא ניגב לי כמה דמעות.
"וואי איך באלי לנשק אותך,אבל אני מחכה לרגעים יפים כאל.." הוא אמר והשתקתי אותו,עם נשיקה..הייתי על הידיים שלו מורמת כמו כלה קטנטונת והוא הגונזיל הזה מרים אותי ומנשק אותי,מורים עוברים פה ושם,מנהל בית הספר ותלמידים.
לא התייחסנו לאף אחד ואנחנו גם לא מתכננים להתייחס (=
"נכון שאתה אוהב אותי?אתה חייב להודות" אמרתי לו.
"בטח שאני אוהב אותך י'קרועה" הוא אמר ופתח את הדלת,הייתי עדיין על הידיים שלו,יצאנו מהבית ספר ופנינו לעץ החרוב הענקי בגינת בית הספר,שמטיל צל על רוב שטחי הדשא.

הוא הניח אותי על הדשא ככה שאני נשענת על הגזע הגדול של העץ,והוא התיישב מולי.
לא דיברנו הרבה..הוא לקח אתה ידיים שלי והחזיק אותן בידיים שלו.
הוא הסתכל על הידיים שלי,ואז עליי,ואז על השפתיים שלי.
"די" אמרתי כולי מבויישת.
"מה די?" הוא שאל בעדינות.
אני הכי אוהבת את הקטעים שלו שכשהוא רוצה
הוא יכול להיות שקט ועדין.
וזה כזה כיף!

ועכשיו שאני חושבת על זה,אני שפטתי אותו בגלל דברים שהוא לא באמת רצה והתכוון לעשות לי.
זה הכל מתוך לחץ חברתי,
גם אני לפעמים נגררת ללחץ חברתי,והרבה פעמים מי שנגרר יוצא מפגר.
אבל בינינו? למי אכפת,יש לי אהבה וזכיתי בה,ואני אוהבת את בן ולא משנה מה.
גם אם אנחנו ניפרד,ואני מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד לא מאחלת לעצמי שזה ייקרה,אבל גם אם כן ונגיד שזה ייקרה מתישהו,הרגש שלי כלפיו והאהבה שלי כלפיו תישאר תמיד אותו הדבר.
"את אוהבת אותי?" הוא שאל אחרי כל המחשבות שהציפו אותי.
"כן" אמרתי לו אחרי כמה דקות.
והוא נישק אותי,וכמו בכל נשיקה מקרית ולא צפויה כמו זו הרגשתי הרבה פרפרים בבטן,וכל מיני מערבולות שהופכות את הבטן שלי.
כיף לי שיש לי אותו,וכיף לי שבכלל,אני לא אותה החנג'ית שכולם מסנג'רים אותה כי אני בעצמי אומרת.
זה לא מגיע לי!
"על מה את חושבת" הוא שאל.
"עלינו" אמרתי וחייכתי.
"מה את חושבת עלינו?" הוא שאל שוב וחייך חיוך חמוד.
"אני חושבת על זה ש..בתכלס,אם לא היה לך את האומץ להגיד לי מה שאמרת לא באמת היינו עכשיו יחד.
ואני זה מודה לך על זה שאמרת את זה..כי עכשיו כיף לי ועכשיו אני יכולה להראות לעולם מי אני באמת,ואני יודעת מי אני.
אני לא חן החננה שמכינה לכולם שיעורי בית ואני לא חן החננה,שכולם מתהפכים עליה ויורדים עליה כמה שהם רוצים,מתי שהם רוצים,ואיך שהם רוצים.
אני ילדה רגילה,ואולי יש לי יופי,אני לא יודעת..אבל אני ילדה רגילה וחכמה,קיבלתי קצת אייקיו מאבא וזהו,לא מגיע לי להישנא ע'י אנשים בגלל החוכמה שלי" אמרתי לו והוא הסתכל עליי כמה דקות.
הוא קם מהדשא והושיט לי את היד שלו.
"קומי" הוא אמר והרים אותי.
"את יודעת כמה אני אוהב אותך נכון" הוא שאל כשהצמיד אותי אליו,והחזיק לי במותניים,ואני שמתי אתה הידיים שלי על העורף שלו.
"אתה כל יום אומר את זה אז כן" אמרתי לו.
"עכשיו..אני רוצה להראות לך שאני באמת אוהב אותך" הוא אמר כרע ברך..
אוי ואבוי מה הילד מתכנן?
הוא הוציא קופסה אדומה בצורת לב..
רגע..מה חתונה נו לא אניי צעירהה!! בן תכניס את הקופסה אני קטנההה אני לא יכולה להתחתן עכשיו בןן בנושששש תכנסי את הקופסה,בןן לאאאא!
"רוצה לבוא איתי לדייט חלומי?" הוא אמר ועשה פרצוף חושני.
התחלתי לצחוק כמו משוגעת.
הוא הסתכל עליי ולא הבין כלום.
"כן" אמרתי והוא קפץ עליי בחיבוק,יותר נכון מעך אותי אבל לא נורא, יש תרומת איברים ברוב בתי החולים.
הוא נישק אותי בראש והייתי מחוצה בין הידיים שלו.
"מה חשבת שאני הולך לעשות?" הוא שאל וציחקק.
"להציע לי נישואים" אמרתי והתחלתי להתגלגל מצחוק..הוא גיחך גם.
"למה אתה רק מגחך?" שאלתי אותו.
"חכי,גם זה יגיע." הוא אמר והכניס את הטבעת 'בואי איתי לדייט' לאצבע.
"אני אוהבת אותך..מאוד מאוד מאוד מאוד" אמרתי לו ונישקתי אותו.
"גמאני" הוא אמר וחיבק אותי.