'האם את האחת שתחיה איתי לעד?' פרק 40 3

אני לא מאמינהה, לא רק שזה לירן שירה בי ראיתי שאחר כך איתי מסמן לו סוג של כל הכבוד כזה עם היד
WTF?! מה נסגר איתך?! אתה לא אמור לאהוב אותי?!

נקודת מבט איתי- (למי שלא זוכרת איתי היה מחוץ לדלת ושמע הכל)
פאקק לא זה לא קורה לי, אינמצב שהיא חוזרת עכשיו לנתי. לא עד שהצלחתי לגרום לה להאמין שאני אוהב אותה. אז נכון אני לא באמת אוהב אותה אני אוהב אותה בתור ידידה וזהו, ונכון לירן (אח שלי) ירה בה וכן, נכון זאת הייתה התוכנית שלי אבל היא לא הייתה אמורה לגלות עלזה, לפחות לא ככה.

נקודת מבט נתנאל-
אני אוהב אותה, אני מת לנשק אותה שוב, לטעום את השפתיים האלה שלה,אני יודע שיצאתי דפוק ורק בגללי נפרדנו והיא הלכה לאיתי, למרות שידעתי על התוכנית הזאת שלהם מההתחלה ועל זה שהוא לא באמת אוהב אותה אבל היא הייתה נראת כלכך מאושרת ולא רציתי להרוס לה את זה ואז הכלל היא תשנא אותי, חוץ מזה שהיא לא הייתה מאמינה לי בכלל.
עכשיו אני מצטער שלא סיפרתי לה הכל מההתחלה, אני רואה את הכעס, השנאה והעצב, הכל אני רואה בעיניים שלה, את הדמעות שעומדות לצאת לה עוד שנייה.
"אל תבכי"

נקודת מבט אלינור-
"אל תבכי" ניגב את דמעותיי
"רק אל תבכי, אני יבכה גם" חייך חיוך עדין כזה
"אתה ידעת מזה נכון?" שאלתי אותו,הוא הינהן ונאנח
"לא רציתי לספר לך, ראיתי שאת מאושר-" התחיל להגיד אך קטעתי אותו באמצע.
"אנייודעת, ראית שאנ ימאושרת ולא רצית להרוס, אני לא כועסת עלייך" אמרתי לו
"אתה יכול להגיד ל*אקס שלי* שיעוף מפה?" אמרתי לנתי יודעת שאיתי מקשיב לנו ומרימה את קולי ומדגישה את האקס שלי.
"אלי" הדלת נפתחה, מי אם לא איתי?
"עוף מפה" אמרתי, לא מסתכלת לעברו
"אחי אתה יכול לצאת שנייה?" פנה לעבר נתי
"לא הוא לא יוצא" עניתי במקום נתי
"נראלי שעדיף שתדברו קצת, תבהירו את העניינים בינכם" אמר
"אין שום עניינים" אמרתי, מסתכלת על נתי מקווה שלא יצא, לא עבד לי. הוא יצא -,-
"אני מצטער" התיישב לידי
"אתה יודע, כלכך מעניין איך האנשים שכלכך סמכת עליהם בוגדים בך ככה" אמרתי
"אני באמת מצטער, זה לא היה אמור להיות ככה" אמר
"אז איך זה היה אמור להיות?! אתה היית איתי רק כי חיפשת דרך לנקום בנתי ואני הייתי הדרך הזאת, בחרת בי להיות הדרך שלך. איתי אתה יודע טוב מאוד שאנ ילא שומרת טינה לאף אחד, גם לא לך, רק תסביר לי למה עשית אתזה"
"את יודעת שנתנאל ואני ממשפחות פשע אויבות אח שלי ראה אותך סיפר ךאבא שלי אבא שלי הכריח אותי לעשות אתזהף לא יכלתי להגיד לאבא שלי לא, את צריכה להבין אתזה" אמר
"יודע מה, אני יבין את זה ואתה תבין אתזה שאני רוצה שתצא לי מהחיים יש מבין?"
הוא לא אמר כלום, פשוט קם מהכיסא שהיה ליד מיטתי, מסתכל בעייני
"אני מצטער" לחש ויצא מהחדר. ישר אחרי שהוא יצא מאור נכנס.
"מה קרה?" שאל אותי
"נגמר זה מה שקרה" אמרתי במהריות
"אני מקשיב" התיישב בכיסא שליד מיטתי
"זה ארוך" אמרתי, לא היה לי כוח לכלום רציתי להיות לבד.
"אני חושב שיש לנו זמן" הצביע על בגדיי

"אז בעצם את אומרת שאיתי לא באמת אהב אותך ולירן אח שלו זה שירה בך?" שאל, הטיפש הזה שנה אני מנסה להסביר לו
"יחתיכת נפטט אפילו אני הבנתיי" צעק עליו רועי, שנכנס קודם לחדר עם אלירן ודור.
"כןןן תודה לאלל" אמרתי, הבנאדם לא מבין.
"אההה הבנתיי הכל יהיה בסדר אחותי" אמר בסוף
"תודה אחי" שלחתי לו נשיקה
"אפשר להיכנס?" נשמעה דפקיה על הדלת, קול של בחורה שהיה נשמע לי מוכר
"כן" אמרתי
"היוששש" צעקו שנכנסו, תהל ומאי, אני אוהבת אותםם, הם הביאו מלא בלונים, דובי גדול כזה ממתקים וכאלה. רועי ודור בהו בשקית של הגומי שהם הביאו.
"מוגבלים קחו תאכלו" השתיקה אותם מאי
"אהאה החוצה" אמרה תהל
"אנחנו צריכות להשלים כמה דברים" הוסיפה

"הבנתם?" שאלתי
"כן" ענו ביחד וחייכו

אחרי שבועיים- אני אצל נתי בבית, חזרנו מהבית חולים באילת וממש התקרבנו.
"נתי אנ יצריכה לשאול משהו" אמרתי
"נו" ענה
"לפני כמה זמן לא זוכרת בדיוק מתי נכנסת לחדר שלי אמרת לי משהו ונישקת אותי"
"למה?" הוספתי
"אני עדיין אוהב אותך אלינור, הייתי כלכך מטומטם שאמרתי שזה לא נראה לי מתאים, רציתי להגן עלייך, פחדתי שתפגעי מכל הקשר הזה והפשע זה לא את, אני לא צריך לערב אותך בזה, אם את תפגעי בגללי אני לא יוכל לסלוח לעצמי עלזה אבל בכל זאת אני אוהב אותך, אהבתי אוהב ואפעם לא יפסיק לאהוב"
הוא כלכך ריגש אותי, המילים האל שיצאו מהפה שלו, הרוך הזה, בשבועיים האלה אני הבנתי שאולי אהבתי את איתי וכמה שניסיתי להכחיש אתזה שהרגשות שלי לנתי נגמרו זה לא עבד אני עדיין אוהבת אותו
"תגידי משהו" אמר, מה שהוא אמר קודם הקפיא אותי כלכך שלא שמתי לב שלא עניתי לא בכלל.
"אני אוהבת אותך" אמרתי, מתרוממת טיפה על קצות האצבעות לנשק אותו, אבל ברגע האחרון הוא זז.
"מצטערת" אמרתי בבלבול ובאתי לצאת מחדרו, יכול היות שהבנתי אותו לא נכון.
"תירגעי" תפס בידי בעדינות.
"סך הכל רציתי להוציא אתזה" קירב את ידי אליו, סוגר את הצמיד שקנה לי, שעוד היינו ביחד.
"עכשיו אני יכול להיות רגוע שאת שלי" נישק אותי.