אדמת מלחמה

חרבות מונפות, נלחמים כאריות.
שאגות ,צרחות של כאב וייסורים.
מתים חפים מפשע ולוחמים.
צלקות נחרטות, חתכים מדממים.
קולות ילדים המצאו את מותם לפני שהספיקו לראות עולם.
בכי אמהות שהפכו לאלמנות,
בכי ילדים שהפכו ליתומים,
את פניהם של כולם מכסים שבילים מלוחים.

חזקים, חלשים כולם קבורים מתחת לאדמה.
לאחר שנים נשארו שם עדיין פרחים נבולים.
ילדים מתרוצצים על אדמת אדומה, אדמת מלחמה.