אהבה ראשונה-פרק 2

פרק 2:
יש רגעים שבנאדם לא יודע איך להגיב,כי ההלם עדיין נשאר והמילים נבלעים להם.הם פשוט נעלמים.
"מישל?את בסדר?." שאלה נטלי בדאגה.
"מה?אה,כן." ענתה מישל כשהיא חזרה אל העולם.
"טוב…אז תקשיבי ניקיטה עבר לגור עם המשפחה שלו במקום אחר.תנחשי איפה." אמרה נטלי בקול מתרגש.
"…בבניין שלך?." שאלה מישל בקול מופתע.
"כן,נכון שזה נהדר?." אמרה נטלי עדיין בקול חלומי.
מישל לא ידעה מה לעשות.היה לה שתי אפשרויות.להגיד שהיא גם מאוהבת בניקיטה שיכול להביא לסערה אחד גדולה או לשתוק ולסבול עם הכאב שמגיע כל פעם שנטלי מדברת עליו.הרי אם היא תדע שהיא גם מאוהבת בניקיטה,אז מי יודע איך היא עלולה להגיב לכך.למישל אין ברירה.עליה לבחור דרך אחד,אבל היא לא יודעת במה לבחור.
"מישל?." שאלה נטלי כשהיא מסתכלת על מישל בדאגה.
"כן….פשוט…אני…חשבתי שיש לך מזל.הבנאדם שאת מאוהבת בו גר בבניין שלך…עכשיו את יכולה לראות אותו כל יום יותר ממה שאת בדרך כלל." אמרה מישל כשהיא מזייפת חיוך.
"…את חושבת שיש סיכוי שהוא מרגיש כלפי משהוא כרגע או ירגיש ?" שאלה נטלי
לפני שמישל הספיקה לענות לנטלי,נשמע היה צלצול לסיום ההפסקה.זה היה הפעם הראשונה שמישל הייתה כל כך שמחה מסיום ההפסקה.מישל ונטלי עלו יחד לכיתה שלהם.כשהם נכנסו לכיתה והתיישבו בכיסא שלהם,ניקיטה נכנס לכיתה.אחרי שהוא התיישב על הכיסא שלו,הוא הסתכל על נטלי שהסתכלה עליו בחזרה.היא חייכה אליו,והוא חייך בחזרה,אבל כשהוא הסתכל על מישל והיא עליו בחזרה,הם לא חייכו אחד לשני,אלא רק בהו אחד בשני אבל לא להרבה זמן.החבר הכי טוב של ניקיטה-אלכס בא וטפח בכתפו בצורה חברית שגרם לניקיטה להסיט את מבטו ממישל,אבל היא עדיין המשיכה להסתכל עליו.היא הסתכלה איך ניקיטה חייך וצחק מהבדיחות של אלכס.
"מישל?מישל?." שאלה נטלי כשהיא מסתכלת על מישל ומנסה לגרום לה להתייחס אליה.
"אה?מה?." שאלה מישל כשהיא הסיתה את מבטה מניקיטה והסתכלה על נטלי.
"מה יש לך היום?את לא מתייחסת אליי,אם לא הייתי יודעת טוב יותר הייתי חושבת שאת התאהבת במישהוא וחושבת עליו." אמרה נטלי בצחקוק.
"אני?מאוהבת?אני לא מאוהבת באף אחד…בינתיים." אמרה מישל לנטלי והתחילה לצחוק.
נטלי ומישל המשיכו לצחוק עד שהמורה נכנסה ואמרה לכולם לקום.מישל לא הקשיבה בשיעור אלא רק הסתכלה על הציפורים שעפו מחוץ לחלון וחשבה עליו,האחד שהיא לא יכולה להוציא מהראש,האחד שהיא התאהבה בו.היא חשבה על האהבה הראשונה שלה-ניקיטה.