בת המלך והענייה … (חלק א' )
דמעות עלו בעיניי . הרגשתי כאב חד בכל פעם שהחגורה שלו פגעה בגבי .
"אמרתי לך לא פעם שתזהרי בלשונך " הוא התיך בי עד פעם . הכאב המשיך להתפשט בכל גופי . "פאוופ את אפילו לא שווה את זה " הוא רטן וחזר למקומו הקבוע על כיסא הנדנדה הישן .
הרמתי את עצמי וחמקתי מחוץ לבית דרך הדלת האחורית . מזכירה לעצמי שיש לי עד מטלות לעשות היום .
"זו לו אשמתו שפו כזה שתיין בייל " חייכתי חיוך עצוב ומלא כאב וליטפתי את ראשו לש החתול הקטן השחור שלי . "הוא … הוא נתן לי בית . וזה יותר מה שהם נתנו לי בכל אופן " הבטתי אל העיר שהייתה מתחת לגבעה שעליה עמד ביתו של מק'הצט , הוא נתן לי בית ועבודה , אומנם התנאים לא היו מושלמים אבל לא היה לי משהו אחר .
במרכז העיר נפרס הארמון הגדול עשוי כולו שיש וזהב . לא היה לי יותר מידי זמן כי מיד כשיצאתי שמעתי את פסיעותיו של מק'הצט מתקרב עלי ולא התחשק לי לחטוף שוב .
"בו נזוז בייל " קראתי לעבר גוש הפרווה השחור והתחלתי לרוץ במורד הגבעה .
"ושלא תחזרי בלי מה שאת חייבת לי …" שמעתי את קולו של מק'הצט מרחוק , לא העזתי להביט לאחור .
לאחר זמן מה של ריצות הייתי כבר בשטחי העיר .
אוקיי מה אני יכולה לספר על העיר ….
מהמקום שבו אני גרה עם מק'הצט היא ניראת נפלא , מתופחת ונקייה . אבל כשאתה באמת נמצאה בה זה כבר סיפור אחר . במקום שבו אני עובדת הוא מה שנקרא שכונות העוני . יש שם כמה אנשים ממש מגניבים שאני מאוד אוהבת להיות איתם ,אבל רוב האנשים פשוט מנסים לשרוד בשביל לחיות .
"סקאי זו את ?" נשמע קולה של גברת סמית ממטבח המסעדה .
"כן " עניתי ונכנסתי אליה . היא הביטה בי ושלחה עלי חיוך עצוב מנסה נואשות להסתיר את הסימן הכחול שעל מצחה .
כל כך ריחמתי עליה , בעלה היה שתיין בדיוק כמו מק'הצט והוא היה מכה אותה בדיוק כמו שמק'הצט היה מכה אותי ,אבל … אני לא הייתי נשואה למק'הצט והיא כן הייתה נשואה לבעלה . בנוסף על כך היא הסכימה לשכור אותי מבלי ידיעתו כאשר שמעה אל כך שמק'הצט מאיים לזרוק אותי אל הרחובות עם לא אשלם לו .
"תוכלי לעזור לי עם הכלים ?" היא שאלה בחביבות .
"ברור " אמרתי ורצתי אל המקום שבו היו ערומים מליוני כלים מלוכלכים . התחלתי לשטוף אותם תוך כדי שאני מזמזמת מנגינה לאיטי.
" וואו סקאי את לא יודעת מה שמעתי " פתאום נכנסה מטבח של המסעדה סופי , אחת מאותם אנשים היותר טובים בשכונות העוני .
"מה קרה סופי ?" שאלתי בזמן שהיא לקחה סינר והחלה לעזור לי במלכת השטיפה .
"היום המלך יוצא לסיור עם הבת שלו . הוא יוצא איתה לסיור בפעם הראשונה בכל העיר כולל שכונות העוני " היא אמרה והדגישה את סוף המשפט . " את מבינה מה זה אומר ?" היא שאלה ונעצה בי את עיני השקד שלה .
"נראה לי שזה אומר שהוא יעבור כאן ,לא ?" שאלתי בהיסח דעת תוך שאני מנסה לקרצף את אחד הסירים .
"נכון . הוא יעבור ממש מול המסעדה , זה נפלא " היא הייתה כל כך נרגשת שלא יכולתי לאמנה מלהתרגש יחד איתה .
"בסדר בסדר בנות תסיימו לשטוף את הכלים ,תקבלו את המשכורת שלכם ותכלו " אמרה גברת סמית בחיוך .
האמת שכן התרגשתי . בכל זאת לא בכל יום יוצא לי לראות בני מלוכה .
תגובות (0)