צעד אחד קדימה ~פרק 10 ~ חלק א׳
~פרק 10~ חלק א׳
~נקודת מבט של אורן~
ראיתי אותה מיתפתלת, מנסה לעשות משהו לא ברור, ואני… אני מיסתכל עלייה ולא מאמין שאני , ילד בן שש עשרה תפסתי ילדה בת 14 שאפילו לא סיימה חטיבה דחפתי לה סם אונס ואחרי זה אני יזרוק אותה לרחוב, לבד.. בלי כסף.. בלי אוכל.. בלי מישפחה וכניראה גם בלי חיים.
ולי,אפילו אין חרטה.. אין לי רגש.. בדיוק כמו שצריך, כי זה מגיע לה כי זה מה שקרה לי, ואני מוכרח לעשות את זה, כי זה קארמה… וזה גם נקמה.
היא התחילה למשש אותי ״מממ אורן, אתה לא מבין מה אתה עוושה לי כשאתה ככה נוהג, הפרצוף הרציניי שלך , המבט… מממ״ היא אמרה בקול סקסי ואני חייכתי, כמה מהסם שמתי לה?! כניראה שיותר מידי0:
*********
~נקודת מבט של לירון~
אני מרגישה דקירות חזקות בגב כאילו מישהו נוגע בי עם מטאטא, אני פותחת עיניים ומעליי עומדת אישה זקנה בשנות בשמונים מרביצה לי עם המטאטא כדי שאני יקום ״היי היי דיי כבר להרביץ לי הבנתיי! אני יקום!״
״ילדה טיפשה״ מילמלה הזקנה וניכנסה לחנות שלה, קמתי וכאב ראש תקף אותי ואז ישר סחרחורת, שמתי את ידיי על ראשיי וניערתי אותו כאילו הכאב ראש יצא מהניעור הזה.
התחלתי ללכת ברחוב וניכנסתי לארומה והמוכרות היסתכלו עליי כאילו אני חייזר ״רוצות חתימה?!״ והן הפנו את ראשיהן וישר היתקדמתי לשירותים ששם, היסתכלתי על עצמי במראה: שיערי היה מבולגן מאוד האיפור שלי היה מרוח בשימלה היה קרע קטן בצד שמאל במותן והנעליים… פשוט נורא! הייתי אסון מהלך! לא פלא שכולם בהו ביי בצורה כזאת.
אני ממשיכה להיסתכל על עצמי במראה, אני מנסה להיזכר איך הגעתי למצב שאני ילדה בת 14 לבושה בבגדים של מישהי בת 16 עם נעליי עקב 15 סמ לפחות זרוקה ברחוב… ואני לא מצליחה להיזכר, אני רק זוכרת שאורן אסף אותי מבית הספר והיינו בארוחת צהריים… זהו.
הרגשתי יד מסובבת אותי ״היי אני שיירון״ ילדה שניראת בגילי חייכה אליי היא ניראתה מסודרת ויפה אבל עם שימלה דומה לשלי ונעליים דומות שליי רק שהיא הייתה ברונטית ולבנבנה ושימלתה הייתה אדומה ונעליי עקב שחורות עם חגורות המעטרות את נעלייה, ״היי אני לירון״ חייכתי בחזרה, מה היא רוצה מהחיים שלי?!
״תקשיבי אני רואה שאת צריכה קצת עזרה בזה..( והעבירה באוויר את ידה לאורך גופי) אז בואיי״ היא חייכה ציחקקה ולקחה את ידיי ויצאנו החוצה ״לא רגע את לא מבינה! אני צריכה להיתקשר לאחי שיקח אותי הבייתה!״ אמרתי והיא צחקקה היום יום שישי ועכשיו צהריים כמעט ערב אולי תישארי אצלי לכמה זמן ואז אני יתן לך את הטלפון ואת כל מה שאת צריכה״ רגע רגע רגע רגע שישי?! הייתי בטווחה שהיום יום ראשון!
״שישי?!״ היא צחקקה ״כןן מצחיקה היום זה שישי ה-31.12 זה חג מולדד!!! אנחנו חייבות לחגוג ביחד!״
מה?! חג מולד?! מה?! אבל רק אתמול היה ה 10.12 !! יום ראשון !! איך זה הגיוני ?!
״אבל אני לא מכירה אותך!״ היא נעצרה והיסתכלה עליי אל תידאגי עוד נכיר ״ היא חייכה חיוך ממזרי .
תגובות (10)
תמשיכי
אומייייגאאאאאד תמישכיייייייייי זה כלכךך מושלםםםםםם
תמשיכייייייייי ואסור שהיא תסבול אני רוצה שאורן יאוכל את הלב
חחח כזה ילדה באה למישהיא שנראת כמו משוגעת וזרוקה ברחוב ואומרת לה בואי נחגוג! חח זה דורש צילום
מתי את ממשיכה? כול כמה זמן?
הכי מצחיק שהילדה הלא מוכרת תיהיה אחותו של יונתן
נווו תמשיכי
תמשיכייייייייייייייייייייייי
המשך המשך המשך
תמשיכייי!!