סיפורי ערסים – אוריאן וסהר עונה 3 פרק 17

-״נוווו״ מלמלתי עצבנית.
״את יודעת , שה הרגע שאת אומרת 'דולבוש , חייםשלי חתיך גם אני אוהבת אותך'״ הוא אמר מחכה את קולי.
צחקתי. איך הוא תמיד מצחיק אותי במצבים כאלה?!
-״איפה היית?״ שאלתי אותו.
״אצל ידידה״ 
-״ולמה ניתקת לי בפרצוף?!״ שאלתי והפעם בעצבנות.
הוא צחק ״כי מיהרתי״ 
-״אוקיי ביי״ אמרתי לו ובאתי לקום.
״לאיפה?!?! תני נשיקת בוקר טוב״ 
-״לא ציחצחתי שיניים״ 
״פייייי נכון. לא רוצה שתעבירי לי ריח רע לפה״ הוא אמר , איזה חוצפןןןןןן!!! זרקתי עליו חפץ קרוב , הוא צחק. 
נכנסתי לשירותים ועשיתי צרכי. לקחתי מהארון ג׳ינס קצר , גופייה צמודה לגוף ומעליה גופייה לבנה משוחררת אם קשר. 
לבשתי את זה בשירותים ושמתי קצר סומק. 
יצאתי ולבשתי את האולסטאר הלבן שלי ויצאתי מהחדר.
-״בוקר״ מלמלתי לעבר רון שישב בספה.
״אוריאן , תכיני חביתה״ הוא ביקש ״אני רעב מת!״ 
-״תכין לבד״ 
״גם לי.״ אמר דולב שירד לסלון.
-״תכינו לעצמכם״ אמרתי עצבנית.
״נו אוראין!״ אמר לי רון.
-״תוכלו מה שיש במקרר,״ אמרתי ופתחתי את דלת המקרר.
-״מישהו צריך לעשות קניות״ הודעתי להם כשראיתי את המקרר ריק.
״תעשי״ הם מלמלו יחד.
-״מצחיק״ אמרתי בציניות וישבתי בניהם.
דולב חיבק אותי בצד ונשענתי על כתפו.
-״תחליפו ערוץ״ 
״לא!״ הם ענו יחד.
-״לחנוק אתכם״ מלמלתי ונאנחתי ממשיכה לראות  את 'המסור'
-״עאעאעא״ צרחתי כאשר ראיתי קטע מפחיד (אני לא יגיד את הקטעים המיידים כי לא ראיתי את הסרט -,-)
״סתמי קצת״ רון זרק עלי חתיכת פופקורן.
-״יהיו חי סיוטים אני יאשים אתכם!״ צעקתי עליהם.
״בכיף , ככה אני יכול לישון לידך הרבה.״ חייך דולב. גיחכתי ושמתי את ראשי על חזהו.

-מנק׳ המבט של סהר-
קמתי בבוקר , הלכתי לחדר של מור ופתחתי את הדלת. 
-״מור?״ מלמלתי לתוך החדר הריק , אפה היא לעזאזל?!?! 
הסתכלתי סביבי , החלון!
אני לא מאמין שהיא ברחה!
ועוד לא רשותי!
מה יש לה , לעזאזל?!?!
אהבה. זה מה שיש לה.
אני פשוט לא יכול להרשות לה חבר , פשוט לא יכול!! סעמקק
התקשרתי עליה , העביר לי לתא הקולי.
-״מור , חייםשלי  באמא שלך , תעני״ השארתי לה הודעה וניתקתי. 
'כמה אני אוהב אותך , הליל – ' צלצל לי הפלא.
-״הלו?״ עניתי בחוסר חשק. בכל זאת , קמתי בבוקר בשביל סתם.
״הא אחי? איפה אתה?״ שמעתי את קולו של אסי.
-״בבית , למה?!״ שאלתי אותו,
״רוצה לבוא אליי?״ הוא שאל.
-״הרגע קמתי , מטומטם. אין לי חשק.״ 
״מה אכפת לך. בוא״ הוא אמר.
נאנחתי ״בסדר , ביי״ ניתקתי לו הפרצוף לפני שהוא יעשה לי את זה. 

-מנק׳ המבט של אוריאן-
עצמתי את עיניי בניסיון להירדם , לא עזר. אבל המשכתי להיות אם עיניים עצומות כדי לנוח , ולא לראות את הסרט.
לדולב צלצל הפלא׳ הוא הקים אותי מימנו ונתן לי להישען בכתף של רון.
״הלו״ הוא מלמל לתוך הפלא׳
״הא חיים שלי?״ סליחה?!?! ככה הוא קורה לי לעכשיו! 
״אני יבוא עוד מעט. 
ביי״ הוא ניתן. רתחתי מעצבים , לא שמתי לב והאדמתי מכעס.
״תגיד , גם כשהיא ישנה היא עצבנית?״ שמעתי את דולב מגחך. 
״מאיפה לי?״ ענה לו רון.
״מי זאת הייתה?״ הוא הוסיף אחרי כמה שניות.
״שלי״ דולב מלמל. אה… אז ככה קוראים לידידה שלו….