אני מרגישה שונה .

שונה ,
אני מרגישה שונה ,
מסתכלת על עצמי במראה ואומרת "את שונה " .
טיפה ירדה על הרצפה .
ואחריה שלל טיפות .
אלא הדמעות שלי .
אף אחד לא מקבל אותי .
את מה שאני .
מעבר למסכה .
מעבר לאיפור ולבגדי המעצבים .
אני אולי מוקפת חברים אבל לא שמחה .
אף אחד לא מקדיש לי תשומת לב .
להגיד לי כמה אני נראית טוב היום .
יתרחקו במין לחשושים של עמית יושבת שם .
אני יותר מדי זמן פה . עלתה מחשבה בראשי .
לא אכפת לי . אני מנגבת את עיני ויושבת על הרצפה .
נמאס לי .
נמאס לי להיות שונה .