אהבה עד סוף החיים פרק 1

"אלי , רדי לכאן" . נשמע קולה של אמי. ידעתי שעבר שבוע. זה הזמן לטיפולים. ניסיתי להתלבש במיטבי כדי שלא ישמו לב לשיער שאין לי. במחשבה שנייה, למה שמישהו ישים לב אליי בכלל ?! כל מי שרואה אותי עובר לצד השני של הרחוב. כולם מנסים להתרחק ממני כמה שרק אפשר. "אלי את באה ?!" נשמע קול כועס מהמדרגות. סיימתי להתארגן ונסעתי עם אמי באוטובוס לבית החולים.נכנסתי דרך הדלת והרגשתי את אותה הרגשה לפני שנה. אותה הרגשה יום אחרי שאמרו לי שיש לי מחלה מסוכנת. לא בדיוק הבנתי אבל כשראיתי את אימא שלי בוכה הבנתי שזה משהו רציני. מסוכן. ומאותו השבוע אני לא הולכת לבית הספר לחברים לקפיטריה הגדולה ולמורה שלי לצרפתית. היא באמת הייתה נחמדה והבינה אותי בכל קושי שהיה לי. אני זוכרת את השם שלה, ג'סיקה, היא הייתה , סליחה נראית , מאוד צעירה ויפה וחוץ מזה אני מתגעגעת לחברתי הטובה ביותר קייטי. היא היחידה שיודעת את הסוד, את המחלה . האחות טרייסי אמרה לי " שלום אלי , את נראית טוב היום "כן בטח , רק מנסה לרחם עליי. האחות השנייה שלא ידעתי את שמה הובילה אותי לחדר הבדיקות. שם חיכה לי הרופא ג'ייקוב. לא אהבתי אותו במיוחד כי הוא היה קריר כזה , מרוחק. אבל מה שכן הוא – חתיך !
מה ?!?! אני נדלקת על הרופא שלי ? איך זה יכול להיות ?! ישלו אישה וילדים והוא בן 31. הוא גדול ממני ב-17 שנים! כן , אני בת 14. הוא בדק אותי הזריק לי כמה זריקות והלכתי. תמיד אחרי בדיקות כאלה אני מרגישה בחילות והקאות.כשחזרתי הביתה מצאתי את אחי הקטן בן ה-5 יושב על הספה ובוכה. פחח' . הוא בוכה מ כ – ל ד – ב – ר. אבל הפעם שאלתי אותו מה קרה. הוא אמר לי בקול יבבי : " אני לא רוצה שתמותי, אני לא רוצה שתלכי לעולם, אני רוצה שתישארי איתי ותמיד תקראי לי סיפור לפני שאני הולך לישון." הוא באמת אהב אותי. הפעם באמת הרגשתי שהוא אהב אותי. הטלפון צלצל. בקול נשמע קול מוכר שלא שמעתי הרבה זמן. " הלו אלי , תקשיבי זה ג'וש .. "