יוליוס בלק – פרק 17

פרק 17- התהום .

" בוקר טוב !!!! " שיילן צעקה והעירה את כולנו בבהלה . פקחתי את עיניי וראיתי את הפנים של ג'ונתן ממש קרובות אלי , התנתקתי ממנו וקמתי במהירות " למישהו היה כאן לילה מטורף .. " שיילן לחשה באוזני ומשכתי אותה איתי לכיוון המימיות , כדי לשתוף פנים ולשתות , אבל היא לא זזה
היא רק בהתה בסינדי הזאבה ופלטה צרחה קטנה כשסינדי התקרבה אלי וליקקה את רגלי " תרגעי , היא לא תאכל אותנו . "
ליטפתי את ראשה של סינדי ולקחתי את המימיה שלי , לגמתי ממנה ושטפתי את עיניי ולאחר מכן נתנתי לסינדי ללקק מיים מידי "בוקר טוב בננות" ג'ונתן התעורר רישמית והתחיל להתמתח " בוקר טוב ג'וני !!" דיין מיהרה לענות לו ונתנה לו חיבוק קצר ומפתיע .
שתוריד . את . הידים . האלה . שלה . ממנו !!!
אני לא מקנאה !! למה שאני אקנא ?! היא מקנאה !!! היא מקנאה כ"כ כי אני וחתיך הג'ונגל ישנו ביחד והיא התכרבלה עם הג'וקים !!!! סילקתי מראשי את המחשבות הטיפשיות האלה ועזרתי לכולם להתארגן ליציאה . הם רצו שוב לחכות בכל זאת עוד קצת אבל כבר לי לא היתה סבלנות להקשיב להם , שרקתי לסינדי והיא הצטרפה עלי על השביל
שוב הם רודפים אחרי , שוב הם רוצים לנסח הסכמים , והפעם אני לא מסכימה לכלום . אני הולכת עכשיו . מה אכפת לי שרק לפני 5 דקות השמש זרחה ? מה אכפת לי שבכיסי אין שום מזון ? אני אסתדר . אני לא הנסיכה המפונקת … הם כן . המשכתי ללכת .
שוב ג'ונתן הצליח לתפוס אותי בידו השריריות ,החזקות .. והנעימות . אני חושבת שהתמכרתי למגע שלו ולטון המיוחד בדיבור שלו כשהוא מדבר איתי .. אין ספק שהבחורצ'יק הזה עשה לי משהו שהרבה לא עשו . הפעם הוא הסכים איתי שחייבים להמשיך בדרך , אבל הוא התעקש לחכות לשיילן ודיין …
הסכמתי בלית ברירה וישבתי על אבן גדולה וחיכינו להם , הן הגיעו לפחות אחרי 10 דקות
" תקשיבו " קמתי מהאבן ואמרתי להן בתקיפות " אין לי בעייה עם זה שאתן מצטרפות , להפך – אתן אחלה והכל , אבל אתן גם ממש ממש עצלניות !! " הן בהו בי בהלם והמשכתי " אתן כל דקה עוצרות בדרך , או שהולכות כאילו אתן במרכז הקניון !! ככה אנחנו לא נגיע לבלק ב ח י י ם ! אתן צריכות להחליט עכשיו , או שאתן הולכות כמונו או שנפרד כידידים ! "
דיין הביטה בי בכעס וניסתה לעשות רושם של מטיילת מקצועית – היא התחילה לטפס למעלה במעלי ההר לבדה וג'ונתן רץ אחריה , יש לו קטע כזה שכל בחורה מצליחה לעשות לו רגשי אשמה והוא חייב לפייס אותה , ואני באמת לא מבינה למה הוא מתאמץ לפייס את דיין כל כך !!
אה . הבנתי . הוא דלוק עליה . זה היה ברור !!! ואני עוד חשבתי …

עזרתי לשיילן לעבור את העלייה הקשה והמשכנו לטפס במעלי ההר , האבנים היו לגמרי לא בטיחותיות – הן זזו ורעדו בכל דריכה עליהן , הן היו חלקות מאוד ורטובות … אני ושיילן נתקענו על אחת מהן בלי שום יכולת לעבור להבאה בתור .
וג'ונתן ? המשיך ללכת עם דיין ושכח מקיומינו !!
" אנחנו . עומדות . למות !!!!!!!!!!!" שיילן צרחה כשהחזיקה חזק בעץ הקרוב " אנחנו לא הולכות למות אל תדאגייי !! " אמרתי אבל בפניים פחדתי כפול ממנה " אוקי . אז אנחנו . עומדות . להפצע !!! " היא התחילה לבכות בהיסטריה על מר גורלה " אני כ"כ יפה וצעירה !!! ישוו תציל אותי !!! " גיכחתי וניסיתי לעבור בזהירות שוב לאבן הבאה " אם תסמכי על ישו באמת לא תצאי מכאן !! " העברתי את רגלי לאבן הבאה והתייצבתי " את רואה , הכל אפשרי עם קצת מז.." התחלתי לומר אבל המילים התחלפו בצרחה , האבן התמוטטה ואני נפלתי לתוך תהום צר וארוך , בשניה האחרונה הצלחתי להאחז בשורש עבה שהיה באדמה , המרחק ביניי לבן הקרקע היה לא גדול , אבל לא היתה לי שום דרך לטפס למעלה . שמעתי את הצרחות הבלתי פוסקות של שיילן אל ג'ונתן ודיין , למה הם לא באים כבר ?! כ"כ התחרטתי על שרבתי עם דיין !!! כל זה לא היה קורה אם ההיתי מסכימה לחכות טיפה !!! עכשיו אני במילא לעולם לא אגיע לשנדל !!!
הדמעות עלו בעיניי והידקתי את ידיי על השורש העבה , הוא לא היה מספיק עבה כדי להחזיק אותי המון זמן , התפללתי בליבי שזה לא יגמר … שהשורש לא יתלש ושלא אפול להמשך התהום ..
" יולייייייה !!! " שמעתי את קולו של ג'ונתן מעלי , הרמתי את ראשי וראיתי את שיילן ודיין מכינות חבל מהחגורות של כולם "תחזיקי מעמד!!!" ג'ונתן התחיל להוריד את ה'חבל' למטה " יש לי בריירה ?! " צעקתי לו בחזרה , החבל קצר מידי .
ג'ונתן נשכב על האדמה והכניס את ידו לתוך התהום , החבל עכשיו היה יותר קרוב אלי , הושטתי יד אחת ותפסתי את הקצה החבל ובאותה שניה השורש העבה נתלש .
במאמצים רבים הצלחתי לתפוס את החבל בשתי ידיי והחבורה הרימה אותי למעלה , כשההיתי כבר קרובה לפתח הבור ג'ונתן החזיק את ידי ושלף אותי מהבור . הוא הרים אותי על ידיו ועשה איתי את כל הדרך עד לסוף שבילי האבנים .
הוא הוריד אותי על רגלי ונתן לי לשתות , צנחתי על הרצפה והתחלתי לבכות עוד בכי מטורף , הוא משך אותי אליו לחיבוק ושיילן הצטרפה אליו , רק דיין נשענה על עץ מטרים ספורים ממנו ובהתה בנוף.
" את בסדר ? " ג'ונתן אמר כשקמתי וצעדתי לעברה , הושטתי לה את הזרת המלוכלכת מאוד שלי והבטתי בה במבט 'מתחנן' , היא צחקה וחיבקה אותי . היה לי חשוב להשלים איתה למרות שאני דיי כועסת עליה – אני כנראה אצטרך את עזרתה כאן . סיכמנו את איי ההבנות בנינו והמשכנו ללכת " ג'וני !! שיי !!! אנחנו צריכים להמשיך ללכת ! " הם קמו ועכשיו הלכנו ביחד , אחד ליד השני
" אז תגיד … ג'וני … מה העניינים איתך ועם דייני ? " אמרת כשחיקיתי את קולה , הוא צחק ואמר בתמימות " כלום … למה את שואלת ? " צחקתי איתו והמשכתי " לא יודעת … נראלי שזאת לא סתם התחלה של ידידות מופלאה בניכם " הוא עצר ואמר " אה … הבנתי לאן את חותרת . אין בנינו כלום , היא לא זאתי שמעסיקה את מחשבותי " הוא אמר בקול רומנטי שנורא הצחיק אותי , דיין הסתכלה עלינו במבט מוזר ועברה ללכת לידינו " מה כ"כ מצחיק אותכם ? " היא התערבה בשיחתינו והא אמר לה " סתם , יוליה מדמיינת כל מיני דברים מאז שהיא נפלה לתהום .. כנראה לא היה לה שם קליטה , רוצות לשתות ? "

"לפי החישובים שלי .. אנחנו נמצאים רק 30 ק"מ שנדל .זה כלום !!! אנחנו יכולים לעבור אותם ביום !!!! " אמרתי לחבורה המנמנמת שבדיוק התארגנה לשינה " כן כן .. מה שתגידי " שיילן מלמלה ונרדמה על גבה של סינדי . ג'ונתן איחל לי לילה טוב ונרדם , רק דיין לא נראתה כאילו היא מתארגנת לשינה
החזרתי את המפה למגף והתכוונתי לשכב ליד שיילן על סידני , אבל אז דיין תפסה את ידי והובילה אותי לאזור שבו לא ישמעו אותנו .
" מה הקטע שלך עם ג'וני ? " היא שאלה בקול קצת תקיף " קטע ?! שום קטע , למה ? " עניתי לה מופתעת מהטונים של השיחה הזאת
"אני באמת לא יודעת מה את מרגישה כלפיו , אבל אני והוא דיברנו קצת בבוקר ו…יש לי הרגשה שהוא מעוניין בי , ואני בו , אז אני מבקשת ממך – תשמרי מרחק ! תפסיקי להתחיל איתו ולבלבל אותו ! אנחנו נהיה זוג גם אם זה לא מוצא חן בעינך !! " היא הלכה לפני שהצלחתי לענות לה . עמדתי שם כמה דקות בהלם .. היא מאוהבת בו , והוא בכלל לא בעניין שלה ..
מה שבטוח – אני לא מסתבכת בזה , אני מוציאה אותו מהראש שלי ועכשיו!!!
שכבתי על האדמה וחיבקתי את עצמי – היה קר הלילה .. קר מאוד .
קר עד כדי כך שהדמעות שזלגו מעיניי כמעט וקפאו .