ביחד לנצח פרק 51+52+53

אני יודעת שהפרקים האלה קצת משעממים אבל אני מפתיחה לכם שכבר בעשר הפרקים הבאים הסיפור עומד להשתנות ולהיות הרברה יותר מעניין!
יש למה לצפות!!!

פרק 51
נמ הארי-המשך
"למה אנחנו עומדים?!"
ליאם שאל
וחילץ אותי מהמצב הכל כך מביך הזה
התיישבנו בספות בסלון
נייל ובל המשיכו לדבר
יכולתי לשמוע שהיא שואלץ אותו על טום- אח שלו
אור ואד-אבא של בל ואמא של נייל
עדיין דיברו במטבח
נייל ובל התישבו בספה זוגית
פנים אל פנים
הם המשיכו לדבר
בסלון היו עוד 2 ספות ועוד 3 כורסאות
הוא (הסלון) ממש גדול
ישבתי בספה שרחוקה מנייל ובל
וכבר לא שמעתי על מה הם דיברו
ישבתי בספה עם לואי ליאם וזאין
"מה קרה השתתקת?
בדרך כלל אתה מפלרטט חופשי…"
לואי אמר
"אני לא יודע…"
עניתי
"זה כאילו…
גם אני רוצה…
אני לא יכול…
אני לא יודע איך להסביר את זה..
גם אם אני רוצה אני לא יכול-"
המשכתי
אבל עצרתי

פרק 52
כי אור בדיוק קראה לכולנו לשולחן
ראיתי שבל רצה למטבח
לא הבנתי למה…
אני והבנים (כולל נייל)
ואד
התיישבנו בשולחן
שמעתי שאור ובל רבות במטבח…
בהתחלה לא הבנתי למה
אבל ראיתי שאד ונייל
מחייחים וצוחקים
"בתוך שבל תנצח…"
נייל אמר לאד
"כן…"
אד אמר והם צחקו
לא הבנתי על מה הם מדברים
תנצח?…
ראיתי שכמוני גם שאר הבנים לא הבינו על מה הם מדברים
ואז בל באה לשולחן והתחילה להגיש לנו דברים-
אורז צלי תפוחי אדמה סטייק…
גם אור הגיעה מגישה דברים-סלטים עופות שתייה…
תוךכדי שהן מגישות
נייל אמר
"אמרתי לך שבל תנצח…"לאד
"תנצח?"
זאין שאל לא מבין
"אור ובל תמיד רבות על זה שבל תעזור להגיש…"
נייל הסביר
"אבל בל יודעת להתעקש שהיא רוצה…
אז בטוח שהיא תנצח..
היא תמיד מנצחת…"
נייל הוסיף
"כן…היא תמיד מנצחת…"
אד אמר צוחק
הוא נראה לי (אד-אדמון)
מאוד נחמד
כולם התיישבו לשולחן והתחלנו לאכול

פרק 53
"אז איך היה ב-x פקטור?"
אד שאל את נייל
"היה מאוד כיף ומאוד מצחיק"
הוא ענה
כולנו צחקנו
נזכרים בכל השטויות שעשינו בזמן הצילומים
באמת היה כיף…
"איך היה אצלכם?"
נייל שאל את בל ואד
"היה בסדר…כרגיל"
בל ענתה בקול מוזר
שלא הצלחתי לפענח
"אז את ואשטון עדיין ביחד?"
אור שאלה
נייל הסתכל עליה במבט שאומר מה לעזאזל את עושה?!
העניים של בל התמלאו דמעות
והיא התחילה לבכות
היא קמה מהשולחן מתרחקת…
"מה?! זה משהו שאמרתי?"
אור שאלה
"זה נושא רגיש…תרדי מהעניין…"
נייל אמר לה
נייל הלך אחרי בל
לא יכולנו לראות אותם
הם נכנסו לאחד החדרים
התאפקתי לא לקום אליה
נשבר לי הלב לראות אותה בוכה
אבל הזכרתי לעצמי שאנחנו עדיין לא מכירים
לפחות עכשיו אני יודע שאין לה חבר
ניסיתי להסתכל על הצד החיובי
יכולתי לשמוע אותה בוכה
שמעתי מלמולים
אבל לא הבנתי מה בדיוק הם אומרים
ראיתי שכל הבנים מובכים מהמצב
הם לא ידעו מה לעשות עם עצמם…
"אני מצטערת על כל זה…
היא לא ככה בדך כלל…
ממש לא…
היא ההפך הגמור-
היא תמיד מחייכת וצוחקת…"
אור אמרה מתנצלת
ולחוצה
יכולתי לראות שהיא מודאגת בגלל בל
אולי משהו שאד אמר חה בזמן שהם דיברו
אני ושאר הבנים שתקנו
את האמת שכולנו שתקנו